לדלג לתוכן

משנה עירובין א ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף משנה ערובין א ג)

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק א · משנה ג | >>

הקורה שאמרו, רחבה כדי לקבל אריח, והאריח חצי לבינה של שלשה טפחים.

דיה לקורה שתהא רחבה טפח, כדי לקבל אריח לאורכוו.

הַקּוֹרָה שֶׁאָמְרוּ, רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ.

וְהָאָרִיחַ חֲצִי לְבֵנָה שֶׁל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.
דַּיָהּ לַקּוֹרָה שֶׁתְּהֵא רְחָבָה טֶפַח, כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ לְאָרְכּוֹ:

קורה שאמרו -

רחבה - לקבל אריח.
והאריח -
חצי לבינה - של שלשה טפחים.
דייה לקורה -
שתהא רחבה - טפח,
כדי אריח - לאורכו.

לבנה - ידוע, והיא מרובעת בשלושה טפחים על שלושה טפחים.

ואמרו דיה לקורה שתהא רחבה טפח - הוא השלמה למה שחסר, כי לפי שצריכה שתהיה ברוחב אריח והוא טפח ומחצה, השלים זה המאמר ואמר דיה לקורה שתהיה רחבה טפח.

ואחר כן הראה טעם זו ההשלמה ואמר כדי לקבל אריח לארכו, רוצה לומר אפילו אין רחבה אלא טפח, ואפשר שיתקיים עליה אריח שיהיה על אורך הקורה:


רחבה כדי לקבל אריח - שתהא ראויה לבנות עליה בנין לקביעות:

והאריח חצי לבנה של שלשה טפחים - נמצא אריח טפח ומחצה רוחב:

דיה לקורה ברוחב טפח - הכי קאמר, כיון שהקורה רחבה טפח, אותו חצי טפח הנותר, שהאריח רחב טפח ומחצה, יכול למרח בטיט אצבע מכאן ואצבע מכאן, וע"י כן תהיה רחבה לקבל אריח, והכי מפרש לה בגמרא:

כדי לקבל אריח לארכו. בגמ' הגירסא לרחבו. וכן גירסת רש"י ובספר רי"ף וכן בפ"ב דסוכה דף כ"ב. והכי מסתבר דכיון דהאריח חצי לבנה והלבנה מרובעת כמ"ש הרמב"ם בפירושו וכן בחבורו פרק י"ז הלבנה שלשה טפחים על שלשה טפחים ע"כ. ונמצא האריח שהיא המחצה לא פיחתה מן האורך אבל פיחתה מן הרוחב בלבד ומיהו בכל המשניות הגירסא לארכו וכן העתיקה בכ"מ פרק הנזכר גם בב"י סי' שס"ג. ואפשר דלגירסא זו נאמר דשיעור לבנה שלשה טפחים ברוחב טפח ומחצה וכשנחלקה נמצא האריח טפח ומחצה על טפח ומחצה אבל לפי זה היה יכול לקצר ולומר לקבל אריח ולא לזכור לארכו הואיל והאריח מרובע ושוה בין באורך בין ברוחב. ועוד דאם כן יוכל לקבל לבנה ברחבו ה"מ למיתני. ועיין בריש מסכת ב"ב בשיעור לבנה ואריח. ובפי' הרמב"ם כדי לקבל אריח לארכו ר"ל אפילו אין לרחבה אלא טפח אפשר שיתקיים עליה אריח [בטיט] שיהיה על אורך הקורה ע"כ:

(ו) (על המשנה) לארכו. בגמרא הגירסא לרחבו והכי מסתבר דכיון שהאריח חצי לבנה והלבנה מרובעת ג' על ג' ונמצא האריח שהוא המחצה לא פיחתה מן האורך רק מן הרודזב בלבד. ועתוי"ט:

קורה שאמרו וכו':    ובגמ' פ' קמא דב"ב דף ג' דייקינן דמדקתני הכא והאריח חצי לבינה של שלשה טפחים מכלל דאיכא זוטרא והיינו דכפיסים דתק התם דהיינו אריחי בזוטרי מיירי דהוו שלשה טפחים עם סידן וכמו כן לבנים דתנן התם מיירי בזוטרי דהוו שלשה עם סידן:

רחבה כדי לקבל אריח:    בגמ' פליגי במעמידי קורה דאיכא מ"ד דמעמידי קורה אינם צריכין שיהיו בריאים כדי לקבל קורה ואריח ואיכא מ"ד אחד זה ואחד זה צריכין שיהיו בריאין כדי לקבל קורה ואריח פי' קורה בעיא בריאות דאריח ומעמידיה בעו בריאות דקורה ואריח:

דיה לקורה שתהא רחבה טפח:    גרסי' בפ' המפלת (נדה דף כ"ז) גמרא דשליא בבית תני ר' אושעיא זעירא דמן חבריא חמשה שיעורן טפח ואלו הן שליא שופר שדרו של לולב ודופן סוכה והאזוב ואיכא נמי טפח על טפח על רום טפח מרובע דבספ"ג דאהלות אלא דטפח על טפח לא קאמר ואיכא נמי תנורי בנות טפח ברפ"ה דכלים ואיכא נמי התם סי' ב' אבן היוצא מן התנור טפח אלא דבפלוגתא לא קמיירי ובתרווייהו איכא התם פלוגתא ואיכא נמי מסגרת טפח אלא דבכתיבן לא קמיירי ואיכא נמי כפרת טפח אלא דבקדשים לא קמיירי ואיכא נמי הא דתנן הכא דייה לקורה שתהא רחבה טפח אלא דבדרבנן כגון מבוי דכל מצותו מד"ס לא קמיירי אלא בדכתיבן ולא מפרשי שיעורייהו ובהכי ניחא נמי דלא מני קנה מאזנים טפח דבפרכ"ט דכלים ובהעור והרוטב כדי אחיזה כמה הוא טפח וגם בטרפות דיש דשיעורו טפח:

כדי לקבל אריח לארכו:    פי' הרמב"ם ז"ל לאורך הקורה ורש"י ז"ל נראה דגריס לרחבו שפירש לרוחב האריח ואע"ג דמתוך סוגית הגמרא משתמע טפי דגרסי' לרחבו נראה דמאן דתני לארכו לא משתבש ומאן דתני לרחבו לא משתבש דהא ליכא בין הני תרי לישנא מידי דתרווייהו סלקי לחד גוונא דמאן דתני לרחבו ר"ל רוחב האריח לרוחב הקורה ומאן דתני לארכו ר"ל ארך האריח לארך הקורה: ובבבלי הכא וגם בסוכה דף כ"ב בברייתא דהתם גבי שתי קורות המתאימות שכתוב לרחבו שם הוא מוכרח במילתיה דת"ק לגרוס לרחבו ובמילתיה דרשב"ג לגרוס לארכו וכדמפרש רש"י ז"ל התם בסוכה. אכן ברב אלפס ובהרא"ש ז"ל ובכמה דוכתי גרסי' במתני' לרחבו אבל בירושלמי כתוב לארכו וכן בבית יוסף ובכסף משנה וכן ג"כ בשלחן ערוך וכן בכמה דוכתי ובספר תוי"ט הכריח יותר לגרסת לרחבו עיין שם:

יכין

רחבה כדי לקבל אריח:    דצריך שיהיה להיכירא שהוא מונח שם לקביעות ושראוי לבנות עליו:

ואריח חצי לבנה של שלשה טפחים:    ר"ל לבנה הוא ג"ט על ג"ט. נמצא אריח טפח וחצי על אורך ג' טפחים:

דיה לקורה שתהא רחבה טפח:    שהרי אותו חצי טפח שהאריח עודף ברחבו על הקורה, הוא רוחב ב' אצבעות, ויכול לתמכן במרוח טיט אצבע מכאן ואצבע מכאן:

כדי לקבל אריח לארכו:    . ארכו של אריח כנגד אורך הקורה:

בועז

פירושים נוספים