משנה עדיות ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


עדיות פרק ז: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת עדיות · פרק שביעי ("העיד רבי") · >>

פרקי מסכת עדיות: א ב ג ד ה ו ז ח

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

העיד רבי יהושע ורבי צדוק על פדיון פטר חמור שמת שאין בו לכהן כלום, שרבי אליעזר אומר חייבין באחריותן כחמש סלעים של בן.

וחכמים אומרים, אין חייבין באחריותן אלא כפדיון של מעשר שני.

משנה ב[עריכה]

העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור.

שמשנה ראשונה, חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים, לא פסלו צירן.

משנה ג[עריכה]

העיד רבי צדוק על זוחלין שרבו על הנוטפים שהם כשרים.

מעשה היה בבירת הפליא, ובא מעשה לפני חכמים והכשירוהו.

משנה ד[עריכה]

העיד רבי צדוק על זוחלין שקלחן בעלה אגוז שהן כשרים.

מעשה היה באהליא, ובא מעשה לפני לשכת הגזית, והכשירוהו.

משנה ה[עריכה]

העיד רבי יהושע ורבי יקים איש הדר על קלל של חטאת שנתנו על גבי השרץ שהוא טמא.

שרבי אליעזר מטהר.

העיד רבי פפייס על מי שנזר שתי נזירות שאם גלח את הראשונה יום שלשים, שמגלח השניה יום ששים.

ואם גילח יום ששים חסר אחד, יצא, שיום שלשים עולה לו מן המנין.

משנה ו[עריכה]

העיד רבי יהושע ורבי פפייס על ולד של שלמים שיקרב שלמים.

שרבי אליעזר אומר שולד שלמים לא יקרב שלמים.

וחכמים אומרים, יקרב.

אמר רבי פפייס, אני מעיד שהיתה לנו פרה זבחי שלמים ואכלנוה בפסח ואכלנו ולדה שלמים בחג.

משנה ז[עריכה]

הם העידו על ארוכות של נחתומים שהן טמאות.

שרבי אליעזר מטהר.

הם העידו על תנור שחתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא שהוא טמא.

שרבי אליעזר מטהר.

הם העידו שמעברין את השנה בכל אדר.

שהיו אומרים עד הפורים.

הם העידו שמעברים את השנה על תנאי.

ומעשה ברבן גמליאל שהלך ליטול רשות מהגמון בסוריא ושהה לבוא, ועברו את השנה על תנאי לכשירצה רבן גמליאל, [ וכשבא אמר רוצה אני, ונמצאת ] השנה מעוברת.

משנה ח[עריכה]

העיד מנחם בן סגנאי על מוסף היורה של שולקי זיתים שהוא טמא, ושל צבעים שהוא טהור.

שהיו אומרים חלוף הדברים.

משנה ט[עריכה]

העיד רבי נחוניא בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה, שהיא יוצאה בגט.

ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן, שהיא אוכלת בתרומה, ואם מתה בעלה יורשה.

ועל המריש הגזול שבנאו בבירה, שיתן את דמיו.

ועל החטאת הגזולה שלא נודעה לרבים, שהיא מכפרת, מפני תיקון המזבח.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה עדיות ז ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) העיד רבי יהושע ורבי צדוק על פדיון פטר חמור שמת שאין כאן לכוהן כלום שרבי אליעזר אומר חייבין באחריותו כחמש סלעים של בן וחכמים אומרין אין חייב באחריותו אלא כפדיון מעשר שני.

(ב) העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור שמשנה הראשונה חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו את צירן.

(ג) העיד רבי צדוק על הזוחלין שרבו על הנוטפין שהן כשרים מעשה היה בבירת פליא ובא מעשה לפני חכמים והכשירו.

(ד) העיד רבי צדוק על הזוחלים שקילחן בעלי אגוז שהן כשרים מעשה היה באהליה ובא מעשה ללשכת הגזית והכשירו.

(ה) העיד רבי יהושע ורבי יקים איש חדיד על קלל של חטאת שנתנו על גבי השרץ שהוא טמא שרבי אליעזר מטהר העיד רבי פפייס על מי שנזר שתי נזירות שאם גילח את הראשונה יום שלשים מגלח את השניה יום ששים ואם גילח יום ששים חסר אחד יצא שיום שלשים עולה לו מן המנין.

(ו) העיד רבי יהושע ורבי פפייס על ולד של שלמים שיקרב שלמים שרבי אליעזר אומר ולד שלמים לא יקרב שלמים וחכמים אומרין יקרב אמר רבי פפייס אני מעיד שהייתה לנו פרה זבחי שלמים ואכלנוה בפסח ואכלנו ולדה שלמים בחג.

(ז) והן העידו על ארוכות של נחתומין שהן טמאות שרבי אליעזר מטהר והן העידו על תנור שחתכו חוליות ונתן חול בין חוליה לחוליה שהוא טמא שרבי אליעזר מטהר והן העידו שמעברין את השנה בכל אדר שהיו אומרין עד הפורים והן העידו שמעברין את השנה על תנאי מעשה ברבן גמליאל שהלך ליטול רשות מאגמון שבסוריה ושהה לבוא ועיברו את השנה על תנאי כשירצה רבן גמליאל וכשבא אמר להם רוצה אני ונמצאת השנה מעוברת.

(ח) העיד מנחם בן סגנאי על מוסף יורה של שולקי זיתים שהוא טמא ועל של צבעים שהוא טהור שהיו אומרין חילוף הדברים.

(ט) העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החירשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בגט ועל קטנה בת ישראל שנישאת לכוהן שהיא אוכלת בתרומה ואם מתה בעלה יורשה ועל המריש הגזול שבנאו בבירה שיתן את דמיו ועל החטאת הגזולה שלא נודעה לרבים שהיא מכפרת מפני תיקון המזבח.

פירושים[עריכה]