משנה עדויות ז ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עדויות · פרק ז · משנה ט | >>
העיד רבי נחוניא בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה, שהיא יוצאה בגט.
ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן, שהיא אוכלת בתרומה, ואם מתה בעלה יורשה.
ועל המריש הגזול שבנאו בבירה, שיתן את דמיו.
ועל החטאת הגזולה שלא נודעה לרבים, שהיא מכפרת, מפני תיקון המזבח.
הֵעִיד רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן גֻּדְגְּדָא
- עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ,
- שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְּגֵט;
- וְעַל קְטַנָּה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן,
- שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה,
- וְאִם מֵתָה – בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ;
- וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בְּבִירָה,
- שֶׁיִּתֵּן אֶת דָּמָיו;
- וְעַל הַחַטָּאת הַגְּזוּלָה שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לְרַבִּים,
- שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת,
- מִפְּנֵי תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ:
- שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת,
העיד רבי יוחנן בן גודגדה,
- על החירשת שהשיאה אביה - שהיא יוצאה בגט.
- ועל קטנה בת ישראל, שנישאת לכוהן - שהיא אוכלת בתרומה,
- ואם מתה - בעלה יורשה.
- ועל המריש הגזול, שבנאו בבירה - שיתן את דמיו.
- ועל החטאת הגזולה, שלא נודעה לרבים - שהיא מכפרת,
- מפני תיקון המזבח.
חרשת שהשיאה אביה - כיון שנישואיה נשואי תורה, לפי שאביה השיאה אף על פי שאין לה דעת שלימה לפי שהיא חרשת, תצא בגט, ויהיו גירושיה גרושין גמורים.
ומריש - קורה גדולה שמשימין עליה ראשי קורות התקרה.
כל דבר שגזל הגזלן, ועשה בו מעשה שאין יכול להחזיר הדבר שגזל בעינו אלא בהפסד דבר, ישלם לבעליו דמי אותה הדבר שגזל, להקל על בעלי התשובה.
וכבר קדם לנו המאמר באלו העדיות כולן, שהם ברורות, בחמישי מן גיטין:
על החרשת שהשיאה אביה - אע"ג דהויא אשת איש גמורה שהרי קיבל אביה קידושיה כשהיא קטנה, אפילו הכי יוצאה בגט ומקבלת את גיטה כשהיא חרשת, ואע"פ שאין לה דעת, לפי שהאשה מתגרשת בעל כרחה הלכך לא בעינן דעתה:
ועל קטנה בת ישראל שנישאת לכהן - והיא יתומה דלא היו נשואיה אלא מדרבנן. שאוכלת בתרומה דרבנן. ולא גזרינן תרומה דרבנן אטו תרומה דאורייתא:
מריש - קורה:
בירה - בית גדול:
מפני תקנת השבים - שאם אתה מצריכו לקעקע בירתו ולהחזיר מריש עצמו, ימנע מלעשות תשובה:
שלא נודעה לרבים - שהיא גזולה:
שהיא מכפרת - ואין צריך להביא אחרת:
מפני תיקון מזבח - שלא יהיו כהנים עצבים שאכלו חולין שנשחטו בעזרה, ונמצא מזבח בטל שנמנעים מלעבוד עבודה:
העיר ר' נחוניא בן גודגדא וכו'. שנויה במשנה ה' פ"ה דגיטין. ושם הארכתי בס"ד:
רבי נחוניא בן גודגדא. ובגיטין וכן ביבמות פי"ד משנה ב' גרס ר' יוחנן בן גודגדא:
[מריש. פי' הר"ב קורה. ועיין בפירושו למסכת זבים פ"ד משנה ב':
שיתן את דמיו. ובגיטין גרס מפני תקנת השבים. וכן היא גירסת הר"ב גם בכאן]:
העיד ר' יוחנן בן גודגדא: כצ"ל וכך היא שנויה בגיטין פ' הניזקין כולה מתניתין ורישא דמתניתין שנויה ג"כ בפ' חרש ביבמות:
שבנאו בבירה שיטיל את דמיו מפני תקנת השבים: כך נראה שצ"ל ושכן גורס רעז"ל. אמנם הר"ר יהוסף ז"ל הגיה בפ' הניזקין שיתן את דמיו. ואיתה להאי בבא פ' מרובה (בבא קמא דף ס"ו) ובפרק הגוזל עצים (בבא קמא דף צ"ה.) וביד פ"ה דהלכות איסורי מזבח סימן ז' ובפ"א דהלכות גזילה ואבדה סימן ה':
יכין
העיד רבי נחוניא בן גודגדא: [יבמות פי"ד מ"ב]:
על החרשת שהשיאה אביה: כשהיא קטנה:
שהיא יוצאה בגט: אף שקדושיה מדאורייתא, ואין בה דעת בגרושיה. עכ"פ משום דאשה מתגרשת בעל כרחה, א"נ דעתה:
ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן: כשהיא יתומה, דאז נשואיה רק מדרבנן מדהיא קטנה:
שהיא אוכלת בתרומה: בתרומה דרבנן, ולא גזרינן אטו דאורייתא:
בעלה יורשה: והא דלא אשמעינן נמי שמותר לטמא לה כשמתה. ה"ט, משום דבירושה תליא וכיון דירשה בעלה לא יזדקקו לה בני משפחתה והו"ל כמת מצוה [כיבמות דפ"ט ב']. ואילה"ק עכ"פ היכא שירצו לטפל בקבורתה האיך שרינן שיטמא לה כשאר בעל לאשתו. ואת"ל גם בעל ממש י"א דמותר לטמא אף שלא לצורך, עכ"פ הכא רק מטעם מת מצוה שרינן, ומדיש ישראל כאן אינו מת מצוה. ותו קשה וכי מה"ט נמי נימא דכה"ג ונזיר יהיו מותרים לטמא לקרוביהן מורישיהן מדמחשבו כמת מצוה. י"ל דבאמת לאו מת מצוה ממש היא, אלא אעפ"כ כל היכא דמסתבר יש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת גם בקום ועשה, כמו שהאמינו לאשה שאמרה מת בעלי שתנשא משום דייקא. וכ"כ סקלו לא' שרכב על כוס בשבת [כיבמות ד"צ ב'] ועי' תוס' [יבמות דפ"ט ד"ה כיון, ותוס' נזיר דמ"ג ב' ד"ה והא]:
ועל המריש: קורה:
הגזול שבנאו בבירה: שבנאה הגזלן בארמון שלו:
שיתן את דמיו: שכשתצריכה לקעקע הבניין כדי להחזיר הקורה, חיישינן שימנע מלשוב עי"ז:
ועל החטאת הגזולה: שגזל בהמה והקריבה לחטחת:
שלא נודעה לרבים: שלא נודע לג' בני אדם שגזלה:
שהיא מכפרת: וא"צ להביא חטאת אחרת:
מפני תיקון המזבח: שימנעו הכהנים מלהקריב קרבן מבן אדם שלא יכירוהו, מחשש שיאכלו חולין בעזרה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת