משנה עדיות ז א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עדיות · פרק ז · משנה א | >>
העיד רבי יהושע ורבי צדוק על פדיון פטר חמור שמת שאין בו לכהן כלום, שרבי אליעזר אומר חייבין באחריותן כחמש סלעים של בן.
וחכמים אומרים, אין חייבין באחריותן אלא כפדיון של מעשר שני.
משנה מנוקדת
הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי צָדוֹק
- עַל פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר שֶׁמֵּת,
- שֶׁאֵין בּוֹ לַכֹּהֵן כְּלוּם;
- שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתָן,
- כְּחָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֵין חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתָן,
- אֶלָּא כְּפִדְיוֹן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי:
נוסח הרמב"ם
העיד רבי יהושע, ורבי צדוק,
- על פדיון פטר חמור שמת - שאין כאן לכוהן כלום.
- שרבי אליעזר אומר: חייבין באחריותו - כחמש סלעים של בן.
- וחכמים אומרין: אין חייב באחריותו - אלא כפדיון מעשר שני.
פירוש הרמב"ם
אמר רחמנא "ופטר חמור תפדה בשה"(שמות לד, כ) וגו' "וכל בכור אדם בבניך תפדה"(שמות לד, כ). רבי אליעזר אומר, הקיש בכור חמור לבכור אדם. וחכמים מביאין ראיה מאומרו "פדה תפדה", את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה, שרוצה בו פטר חמור כמו שנתבאר בספרי, ואומרים לפדיה הקשתיו ולא לדבר אחר.
והלכה כחכמים.
וזה העדות בראש בכורות גם כן:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
העיד רבי יהושע - פדיון פטר חמור שמת. שה שהפרישו לפדיון פטר חמור ומת:
כחמש סלעים - של פדיון הבן שחייב באחריותן:
כפדיון מעשר שני - דאם אבד אינו חייב באחריותו, דההוא כסף חייביה רחמנא לאכול בירושלים, והא אזל ליה. וטעמא דרבי אליעזר, שכן מצינו שהקיש הכתוב פטר חמור לבכור אדם, שנאמר (שמות לד) ופטר חמור תפדה בשה וגו' וכל בכור בניך תפדה:
וחכמים אומרים - אמר קרא (במדבר יח) אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בבור הבהמה הטמאה תפדה, לפדייה הקשתיו ולא לדבר אחר:
פירוש תוספות יום טוב
העיד ר' יהושע וכו'. כולה מתני' במשנה ו' פ"ק דבכורות ושם ראיתי לפרש בס"ד:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
על פדיון פטר חמור שמת: שנויה בהפך לשון בפ"ק דמסכת בכורות:
שאין כאן לכהן כלום: כך מצאתי מוגה וכמו שהוא שם בפ"ק:
אלא כפדיון: אית דלא גרסי מלת אלא וכדאיתיה שם פ"ק:
תפארת ישראל
יכין
העיד רבי יהושע ורבי צדוק: [בכורות פ"א מ"ו]:
על פדיון פטר חמור: ר"ל שה שהפרישו שיהיה לפדיון פטר חמור שלו:
שמת שאין בו לכהן כלום: וא"צ ליתן לו שה אחר:
שרבי אליעזר אומר חייבין באחריותן כחמש סלעים של בן: כשהפרישן לפדיון הבן ונאבדו קודם שנתנן לכהן חייב באחריות:
אלא כפדיון של מעשר שני: שכשנאבד פטור:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת