משנה עדיות ז ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עדיות · פרק ז · משנה ג | >>
העיד רבי צדוק על זוחלין שרבו על הנוטפים שהם כשרים.
מעשה היה בבירת הפליא, ובא מעשה לפני חכמים והכשירוהו.
משנה מנוקדת
הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל זוֹחֲלִין שֶׁרַבּוּ עַל הַנּוֹטְפִים,
- שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים.
- מַעֲשֶׂה הָיָה בְּבִירַת הַפִּלְיָא,
- וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים,
- וְהִכְשִׁירוּהוּ:
- וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים,
נוסח הרמב"ם
העיד רבי צדוק,
- על הזוחלין, שרבו על הנוטפין - שהן כשרים.
- מעשה היה בבירת פליא,
- ובא מעשה לפני חכמים - והכשירו.
פירוש הרמב"ם
זוחלין - הם המים הניגרים בנחלים ובנהרות.
ונוטפין - הם המים הנוזלין טיפות טיפות מן המעינות, ומן הנהרות גם כן, ויתכנס מאותן טיפות מקווה מים.
והעיקר אצלנו הזוחלין כמעיין, והנוטפין כמקווה. וכשיתקבצו הנוטפין, עם הזוחלין הרבה מן הנוטפין, דין הכל כדין מעיין, והם כשרים לקדש בהם מי חטאת, כמו שיתבאר בחמישי ממקואות.
ועדות רבי צדוק ברורה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
על זוחלין שרבו על הנוטפים - זוחלין הן כגון נהרות שהם נגרים על גבי קרקע. לשון זוחלי עפר (דברים לב). ודינן כמעיין שהן מטהרים בזוחלין ובכל שהן, והן כשרים לקדש בהן מי חטאת ולטבילת זבים. נוטפים, הן כגון מי גשמים, ודינן כמקוה לטהר בארבעים סאה ובאשבורן, ופסולים למי חטאת, שאינן מים חיים, וכן לטבילת זבין. וכשנתערבו זוחלין בנוטפין ורבו הזוחלין, דינן כזוחלין, וכשרים לקדש בהן מי חטאת ולטבילת זבים, ומטהרים בזוחלים ובכל שהן:
בבירת הפליא - שם מקום:
פירוש תוספות יום טוב
העיד ר' צדוק וכו'. נשנית משנה ה' פ"ה דמקואות וע"ש:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
על הזוחלים: שנויה בפ' חמישי דמסכת מקואות ועיין במ"ש שם בשם הר"ן ז"ל:
ושרבו על הנוטפין: דקתני מתניתין דמשמע הא אי כהדדי נינהו אינם כשרין לטהר בזוחלין כתוב בכסף משנה פ"ט דהלכות מקואות בשם הראב"ד ז"ל שכתב בספר בעלי הנפש ד"ה דר' צדוק משום דאי אפשר לצמצם הוא ומספיקא בעינן רובא א"נ איכא למימר דהא דר' צדוק לאו לענין אשבורן הוא אלא להכשירן לטבילת זבים ומצורעים וכו' דבעו מים חיים אבל לענין אשבורן אפילו מחצה על מחצה לא בעו וכן עיקר דתנן בפ"ק דמקואות למעלה מהן מעין שמימיו מועטין שרבו עליו מים שאובין שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעין להטביל בו בכל שהוא ע"כ וכן פירש הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה דהא דר' צדוק להכשירן לזבים ולמצורעים וכו':
תפארת ישראל
יכין
העיד רבי צדוק: [מקואות פ"ה מ"ה]:
על זוחלין: כך נקראין מי נחלים ונהרות, שטובלין בהן אף שאין בהן מ' סאה. וגם מטהרין אפילו בשעה שמושכין והולכין. וגם כשרים למי חטאת, ולטבילת זב, שצריכין מים חיים:
שרבו על הנוטפים: כך נקראים מי גשמים, שחלוקין מזוחלין בכל ג' דברים הנ"ל, שהם צריכין שיהיו מ' סאה לטבילה. ומטהרין רק כשהן מכונסין ועומדין. ופסולים למי חטאת ולטבילת זב:
שהם כשרים: דבנתערב, נוטפין בזוחלין, והזוחלין רוב, דינן כזוחלין. מיהו לעניין שלא יהא צריך מ' סאה, כל שמעורב שם זוחלין, אפילו הנוטפין רוב, מטהרין בכ"ש [כמקואות פ"א מ"ז]:
מעשה היה בבירת הפליא: בור קטן שבמקום ששמו פליא, ונתערבו בהבור נוטפין בזוחלין שהיו מחובר לנהר הזוחל והולך:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת