לדלג לתוכן

משנה סנהדרין ה ניקוד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ה

משניות: א ב ג ד ה

עריכה

(א)

הָיוּ בּוֹדְקִין אוֹתָן בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת:

בְּאֵיזֶה שָׁבוּעַ,
בְּאֵיזוֹ שָׁנָה,
בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ,
בְּכַמָּה בַּחֹדֶשׁ,
בְּאֵיזֶה יוֹם,
בְּאֵיזוֹ שָׁעָה,
בְּאֵיזֶה מָקוֹם.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
בְּאֵיזֶה יוֹם,
בְּאֵיזוֹ שָׁעָה,
בְּאֵיזֶה מָקוֹם.
מַכִּירִין אַתֶּם אוֹתוֹ?
הִתְרֵיתֶם בּוֹ?
הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה,
אֶת מִי עָבַד?
וּבַמֶּה עָבַד?:
(ב)

כָּל הַמַּרְבֶּה בִּבְדִיקוֹת, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

מַעֲשֶׂה וּבָדַק בֶּן זַכַּאי בְּעֻקְצֵי תְּאֵנִים.
וּמַה בֵּין חֲקִירוֹת לִבְדִיקוֹת?
חֲקִירוֹת,
אֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ,
עֵדוּתָן בְּטֵלָה.
בְּדִיקוֹת,
אֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ,
וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים: אֵין אָנוּ יוֹדְעִין,
עֵדוּתָן קַיֶּמֶת.
אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת,
בִּזְמַן שֶׁמַּכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה,
עֵדוּתָן בְּטֵלָה:
(ג)

אֶחָד אוֹמֵר: בִּשְׁנַיִם בַּחֹדֶשׁ,

וְאֶחָד אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה בַּחֹדֶשׁ,
עֵדוּתָן קַיֶּמֶת;
שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ,
וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ.
אֶחָד אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה, וְאֶחָד אוֹמֵר: בַּחֲמִשָּׁה,
עֵדוּתָן בְּטֵלָה.
אֶחָד אוֹמֵר: בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת, וְאֶחָד אוֹמֵר: בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת,
עֵדוּתָן קַיֶּמֶת;
אֶחָד אוֹמֵר: בְּשָׁלֹשׁ, וְאֶחָד אוֹמֵר: בְּחָמֵשׁ,
עֵדוּתָן בְּטֵלָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
קַיֶּמֶת.
אֶחָד אוֹמֵר: בְּחָמֵשׁ, וְאֶחָד אוֹמֵר: בְּשֶׁבַע,
עֵדוּתָן בְּטֵלָה;
שֶׁבְּחָמֵשׁ – חַמָּה בְּמִזְרָח,
וּבְשֶׁבַע – חַמָּה בְּמַעֲרָב:
(ד)

וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁנִי, וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ.

אִם נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין, פּוֹתְחִין בִּזְכוּת.

אָמַר אֶחָד מִן הָעֵדִים:

יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת,
אוֹ אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים:
יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה,
מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ.

אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים:

יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת,
מַעֲלִין אוֹתוֹ וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶן;
וְלֹא הָיָה יוֹרֵד מִשָּׁם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ.
אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו,
שׁוֹמְעִין לוֹ.
וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר:
יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת,
שׁוֹמְעִין לוֹ;
וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו:
(ה)

אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, פְּטָרוּהוּ;

וְאִם לָאו, מַעֲבִירִין דִּינוֹ לְמָחָר.
הָיוּ מִזְדַּוְּגִין זוּגוֹת זוּגוֹת,
וּמְמַעֲטִין בְּמַאֲכָל,
וְלֹא הָיוּ שׁוֹתִין יַיִן כָּל הַיּוֹם,
וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין כָּל הַלַּיְלָה.
וּלְמָחֳרָת מַשְׁכִּימִין וּבָאִין לְבֵית דִּין,
הַמְּזַכֶּה אוֹמֵר:
אֲנִי מְזַכֶּה, וּמְזַכֶּה אֲנִי בִּמְקוֹמִי,
וְהַמְּחַיֵב אוֹמֵר:
אֲנִי מְחַיֵּב, וּמְחַיֵּב אֲנִי בִּמְקוֹמִי.
הַמְּלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵד זְכוּת;
אֲבָל הַמְּלַמֵּד זְכוּת,
אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַמֵּד חוֹבָה.
טָעוּ בַּדָּבָר,
שְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין מַזְכִּירִין אוֹתָן.
אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, פְּטָרוּהוּ;
וְאִם לָאו, עוֹמְדִים לְמִנְיָן.
שְׁנֵים עָשָׂר מְזַכִּין וְאַחַר עָשָׂר מְחַיְּבִין,
זַכַּאי;
שְׁנֵים עָשָׂר מְחַיְּבִין וְאַחַד עָשָׂר מְזַכִּין,
וַאֲפִלּוּ אַחַד עָשָׂר מְזַכִּין,
וְאַחַד עָשָׂר מְחַיְּבִין,
וְאֶחָד אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ,
וַאֲפִלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם מְזַכִּין אוֹ מְחַיְּבִין וְאֶחָד אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ,
יוֹסִיפוּ הַדַּיָּנִין.
עַד כַּמָּה מוֹסִיפִין?
שְׁנַיִם שְׁנַיִם,
עַד שִׁבְעִים וְאֶחָד.
שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מְזַכִּין וּשְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְחַיְּבִין,
זַכַּאי.
שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מְחַיְּבִין וּשְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְזַכִּין,
דָּנִין אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ,
עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶחָד מִן הַמְּחַיְּבִין דִּבְרֵי הַמְּזַכִּין: