משנה סנהדרין ה דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה סנהדרין, פרק ה':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה סנהדרין ה דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

היו בודקין אותן בשבע חקירות, באיזה שבוע, באיזו שנה, באיזה חדש, בכמה בחדש, באיזה יום, באיזו שעה, באיזה מקום.

רבי יוסי אומר באיזה יום, באיזו שעה, באיזה מקום.

מכירין אתם אותו.

התריתם בו.

העובד עבודה זרה, את מי עבד, ובמה עבד.

משנה ב[עריכה]

כל המרבה בבדיקות, הרי זה משובח.

מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים.

ומה בין חקירות לבדיקות.

חקירות, אחד אומר איני יודע, עדותן בטלה.

בדיקות, אחד אומר איני יודע ואפילו שנים אומרים אין אנו יודעין, עדותן קיימת.

אחד חקירות ואחד בדיקות, בזמן שמכחישין זה את זה, עדותן בטלה.

משנה ג[עריכה]

אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה בחדש, עדותן קיימת, שזה יודע בעבורו של חדש וזה אינו יודע בעבורו של חדש.

אחד אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה, עדותן בטלה.

אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלש שעות, עדותן קיימת.

אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש, עדותן בטלה.

רבי יהודה אומר, קיימת.

אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע, עדותן בטלה, שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב.

משנה ד[עריכה]

ואחר כך מכניסין את השני ובודקין אותו.

אם נמצאו דבריהם מכוונין, פותחין בזכות.

אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות, או אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו חובה, משתקין אותו.

אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד [ עליו ] זכות, מעלין אותו ומושיבין אותו ביניהן ולא היה יורד משם כל היום כולו.

אם יש ממש בדבריו, שומעין לו.

ואפילו הוא אומר יש לי ללמד על עצמי זכות, שומעין לו, ובלבד שיש ממש בדבריו.

משנה ה[עריכה]

אם מצאו לו זכות, פטרוהו.

ואם לאו, מעבירין דינו למחר.

היו מזדווגין זוגות זוגות, וממעטין במאכל, ולא היו שותין יין כל היום, ונושאין ונותנין כל הלילה, ולמחרת משכימין ובאין לבית דין.

המזכה אומר אני מזכה ומזכה אני במקומי, והמחייב אומר אני מחייב ומחייב אני במקומי.

המלמד חובה מלמד זכות, אבל המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה.

טעו בדבר, שני סופרי הדיינין מזכירין אותן.

אם מצאו לו זכות, פטרוהו.

ואם לאו, עומדים למנין.

שנים עשר מזכין ואחר עשר מחייבין, זכאי.

שנים עשר מחייבין ואחד עשר מזכין, ואפילו אחד עשר מזכין ואחד עשר מחייבין ואחד אומר איני יודע, ואפילו עשרים ושנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע, יוסיפו הדיינין.

עד כמה מוסיפין, שנים שנים עד שבעים ואחד.

שלשים וששה מזכין ושלשים וחמשה מחייבין, זכאי.

שלשים וששה מחייבין ושלשים וחמשה מזכין, דנין אלו כנגד אלו עד שיראה אחד מן המחייבין דברי המזכין.

משנה סנהדרין, פרק ה':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה סנהדרין ה דפוסים | >>