משנה סנהדרין ה רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) היו בודקין אותם בשבע חקירות -

באיזה שבוע, באיזו שנה,

באיזה חודש, וכמה בחודש,

באיזה יום, באיזו שעה, ובאיזה מקום.

רבי יוסי אומר: באיזה יום, ובאיזו שעה, באיזה מקום.

מכירין אתם אותו, התריתם בו.

העובד עבודה זרה -

את מה עבד, ובמה עבד.

(ב) כל המרבה בבדיקות - הרי זה משובח.

מעשה, שבדק בן זכאי בעוקצי תאנים.

מה בין חקירות לבדיקות?

אלא שבחקירות -

אמר אחד: איני יודע - עדותן בטילה,

ובבדיקות -

אחד אומר: איני יודע,

אפילו שנים אומרין: אין אנו יודעים - עדותן קיימת.

אחד חקירות, ואחד בדיקות -

בזמן שהן מכחישין זה את זה - עדותן בטילה.

(ג) אחד אומר בשנים בחודש, ואחד אומר בשלשה - עדותן קיימת,

שזה ידע בעיבורו של חודש, וזה לא ידע.

אחד אומר בשלשה בחודש, ואחד אומר בחמישה - עדותן בטילה.

אחד אומר בשתי שעות, ואחד אומר בשלש - עדותן קיימת.

אחד אומר בשלש, ואחד אומר בחמש - עדותן בטילה.

רבי יהודה אומר: קיימת.

אחד אומר בחמש, ואחד אומר בשבע - עדותן בטילה,

שבחמש - חמה במזרח,

ובשבע - חמה במערב.

(ד) היו מכניסין את השני - ובודקין אותו,

נמצאו דבריהם מכוונין - פותחים בזכות.

אמר אחד מן העדים: יש לי ללמד עליו זכות,

או אחד מן התלמידים: יש לי ללמד עליו חובה - משתקין אותו.

אמר אחד מן התלמידים: יש לי ללמד עליו זכות - מעלין ומושיבין אותו עמהם,

ולא היה יורד משם כל היום,

ואם יש ממש בדבריו - שומעין לו.

אפילו אמר: יש לי ללמד לעצמי זכות - שומעין לו,

ובלבד, שיהא ממש בדבריו.

(ה) אם מצאו לו זכות - פטרוהו.

ואם לאו -

מעבירין דינו למחר,

ומזדווגין זוגות זוגות,

וממעטין במאכל, ולא היו שותין יין - כל היום,

ונושאין ונותנין בדבר - כל הלילה,

ולמחרת משכימין, ובאין לבית דין -

המזכה אומר: אני הוא המזכה, ומזכה אני במקומי,

והמחייב אומר: אני הוא המחייב, ומחייב אני במקומי.

המלמד חובה - מלמד זכות,

אבל המלמד זכות - אינו יכול לחזור וללמד חובה.

ואם טעו בדבר - סופרי הדיינין מזכירין אותם.

אם מצאו לו זכות - פטרוהו.

ואם לאו, עומדין על המנין -

שנים עשר מזכין, ואחד עשר מחייבין - זכאי.

שנים עשר מחייבין, ואחד עשר מזכין,

אפילו אחד עשר מזכין, ואחד עשר מחייבין, ואחד אומר איני יודע,

ואפילו עשרים ושנים מזכין או מחייבין, ואחד אומר אינו יודע,

יוסיפו הדיינין.

עד כמה הם מוסיפים?

שנים, שנים - עד שבעים ואחד.

שלשים ושישה מזכין, ושלשים וחמישה מחייבין - זכאי.

שלשים ושישה מחייבין, ושלשים וחמישה מזכין -

דנין אלו כנגד אלו - עד שיראה אחד מן המחייבין את דברי המזכין.

הדף הראשי של משנה סנהדרין ה

משנה סנהדרין, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב