משנה נידה ג א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ג · משנה א | >>
המפלת חתיכה -
- אם יש עימה דם - טמאה,
- ואם לאו - טהורה.
- רבי יהודה אומר: בין כך, ובין כך - טמאה.
סיבת מחלוקת רבי יהודה ותנא קמא, שרבי יהודה אומר, שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, מעת שיצא מהרחם דבר אי אפשר מבלי שיצא דם בהכרח, ולמיעוט שיעורו לא יתראה. ותנא קמא אמר, אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, ולכן הפילה חתיכה איזה מראה שתהיה ולא יהיה עמה דם הנה היא טהורה, ואפילו שסענו אותה חתיכה ומצאנו בה דם אינה טמאה לפי שהוא דם חתיכה לא דם נדה. אמנם אם הפילה חתיכה ושסעוה ונמצא בה עצם, הנה היא טמאה לידה.
ואין הלכה כרבי יהודה:
המפלת - אם יש עמה דם טמאה. נדה:
ואם לאו טהורה - דסבר תנא קמא, אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ב. ואפילו נמצא דם בתוך החתיכה, טהורה, דדם חתיכה הוא ולא דם נדה:
רבי יהודה אומר בין כך ובין כך טמאה - דסבר רבי יהודה אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם. וכיון שהפילה חתיכה, ודאי דם היה שם אלא שאבד במיעוטו ולא נראה. ואין הלכה כר' יהודה:
אם יש עמה דם [טמאה]. עמה אין. בתוכה לא לפי שהוא דם חתיכה לא דם נדה. הרמב"ם כמ"ד הכי בגמרא ועיין מ"ש במ"ג פ"ח:
ואם לאו טהורה. כתב הר"ב דסבר ת"ק אפשר לפתיחת הקבר בלא דם. כלומר פתיחת הקבר דלאו לידה היא. דאי לידה הויא. בלא דם נמי טמאה. דכתיב [ויקרא יב] כימי נדת דותה תטמא. רש"י:
(א) (על המשנה) עמה. אין, בתוכה לא. לפי שהוא דם חתיכה, לא דם נדה. הר"מ:
(ב) (על הברטנורא) כלומר, פתיחת הקבר דלאו לידה היא. דאי לידה היא, בלא דם נמי טמאה כו'. רש"י:
המפלת חתיכה וכו': ופי' חתיכה בלא צורה. ובגמ' אמר רב יהודה אמר שמואל לא טימא ר' יהודה אלא בחתיכה של ר' מיני דמים דקסבר היא גופה דם וטמאה נדה אבל של שאר מיני דמים טהורה ור' יוחנן אמר של ד' מיני דמים ד"ה טמאה ושל שאר דמים ד"ה טהורה לא נחלקו אלא כשהפילה ואינה יודעת מה הפילה שאבדה החתיכה קודם שבאת לפנינו ר' יהודה סבר זיל בתר רוב חתיכות ורוב חתיכות של ד' מיני דמים הם ורבנן סברי לא אמרי' רוב חתיכות של ד' מיני דמים הן והא דאמר ר' יוחנן שם פ' כל היד בשלשה מקומות הלכו בהן חכמים אחר הרוב ועשאום כודאי חד מקור דתנן בפירקין דלעיל נמצא בפרוזדור ספקו טמא לפי שחזקתו מן המקור אלמא כיון דרוב דמים התם שכיחי מחזקינן ליה מן המקור והוי טומאה ודאית לשרוף עליהם את התרומה ואידך שליא דתנן לקמן בפירקין שליא בבית הבית טמא לא שהשליא ולד אלא שאין שליא בלא ולד ושורפין עליה את התרומה אלמא כיון דרוב שליות אינם בלא ולד מחזקינן לה בטומאה ודאית ואידך דתניא המפלת יד חתוכה או רגל חתוכה פי' מחותכת בצורתה בחיתוך אצבעות אמו טמאה לידה ואין חוששין שמא מגוף אטום באת הואיל ורוב נשים לאו גוף אטום ילדן והיינו כודאי מדיהבינן לה ימי טוהר ככל אשה יולדת ולד מעליא. מפרש התם בגמ' דהאי מנינא דבשלשה מקומות דקאמר ר' יוחנן דהלכו בהן אחר הרוב ותו לא אתא למעוטי הא רובא דר' יהודה דלר' יהודה דאזיל בתר רובא לא כודאי משוי ליה לשרוף על מגעה את התרומה וכתבו תוס' ז"ל שם וללישנא אחרינא דהמפלת דא"ר יוחנן טעמא דר' יהודה דאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ולא משום רוב ה"מ למיפרך למעוטי מאי. ועי' בדף כ"ב ע"ב כי משם משמע לע"ד קצת דר' יוחנן גרסינן הכא בגמ' כמו שכתבו תוס' ז"ל ולא כמו שכתוב בדפוס רב נחמן בר יצחק או בלישנא אחרינא רב יהודה:
בפי' ר"ע ז"ל ואפי' נמצא דם בתוך החתיכה טהורה. אמר המלקט דלא כסומכוס משום ר"מ ודלא כר"ש בן מנסיא שהיה אומר כדבריו דקורעה ואם יש בתוכ' אע"פ שאינה אגור טמאה ואם לאו טהורה דס"ל כרבנן דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם ועדיפא מדרבנן להחמיר יותר דרבנן ס"ל עמה דם טמאה אבל בתוכה טהורה וסומכוס ס"ל דאפי' אם אין עמה דם הואיל ויש בתוכה אמו טמאה נדה. ובגמ' בדף כ"ה אמר רבי דר' יוסי נמי ס"ל כסומכוס ור' אחא פליג ומחמיר טפי מסומכוס דלא בעי דם ממש בתוכה אלא אפי' אם תוכה מאדים טמאה ור"ש בן יוחי מקל מר' אחא וגם מסומכוס וס"ל דדוקא אם יש דם אגור בתוכה טמאה ואם לאו טהורה ומחמיר טפי מת"ק דמתני':
יכין
אם יש עמה דם טמאה: נדה:
טהורה: ואפי' דם בחתיכה. דם חתיכה הוא ולא ממקור:
טמאה: ס"ל א"א לפתיחת קבר בלא דם מעט ונאבד:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו אשר |
רמב"ן |
רשב"א |
מאירי |
ריטב"א |
תוספות רי"ד |
תוספות הרא"ש |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: מהר"ם | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש