משנה נגעים ג ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק ג · משנה ב | >>
חתן שנראה בו נגע, נותנין לו שבעת ימי המשתה; לו, ולביתו, ולכסותו.
וכן ברגל, נותנין לו כל ימות הרגל.
חתן שנראה בו נגע -
- נותנין לו שבעת ימי המשתה - לו, ולביתו, ולכסותו.
- וכן ברגל - נותנין לו כל ימות הרגל.
אמר יתברך "וצוה הכהן, ופנו את הבית"(ויקרא יד, לו), הנה כבר המתין הפסוק מידה מן הזמן עד שיפנה כל שבבית, ואחר כך יראה וידון עליו.
אמרו בסיפרא "אם ממתינים לו לדבר הרשות, לא ימתינו לו לדבר מצווה", ולזה חתן שהוא עוסק במצות פריה ורביה, או האדם במועד אשר הוא מתעסק במצוות הרגל, ימתין עד שיעבור הרגל או החופה. וכן בביתו ובבגדיו, כאשר התחדש בהן צרעת לא יראה עד אחר הרגל או החופה, כדי שלא יעצב באופן מאופני העצבון:
תניא בפ"ק דמו"ק (דף ז:) וביום הראות בו יש יום שאתה רואה ויש יום שאין אתה רואה מכאן אמרו חתן שנולד בו נגע נותנין לו ז' ימי המשתה לו ולאיצטליתו ולכסותו וכן ברגל נותנין לו כל ימי הרגל דברי רבי ר' יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר וצוה הכהן ופנו את הבית אם ממתינין לו לדבר הרשות כ"ש לדבר מצוה ואמרינן התם מאי משמע אמר אביי לכתוב רחמנא ביום מאי וביום רבא אמר כוליה וביום קרא יתירא לכתוב רחמנא ובהראות בו מאי וביום שמע מינה יש יום שאתה רואה ויש יום שאי אתה רואה:
נותנין לו שבעת ימי המשתה - דכתיב וביום הראות בו, מכדי לכתוב רחמנא ובהראות, מאי וביום, לומר לך יש יום שאתה רואה ויש יום שאי אתה רואה:
נותנין לו שבעת ימי המשתה. כתב הר"ב דכתיב וביום הראות וגו' ויש יום שאי אתה רואה. בפ"ק דמ"ק ד"ז. ותמהו התוס'. דלר"מ דהתם משנה ה' למה אינו רואה להקל:
.אין פירוש למשנה זו
חתן שנראה בו נגע וכו'. ובבכורות פ' כל פסולי קתני לו ולאיצטליתו. ופי' הרא"ש ז"ל שאר כל אדם שנראה בו נגע ב"ד כופים אותו לבוא אל הכהן דמצות עשה היא דכתיב והובא אל אהרן הכהן אבל חתן ורגל נותנים. ומפיק לה ר' יהודה בברייתא דת"כ פ"ה דפרשת נגעים וסוף פרשה ה' דפרשת מצורע מקרא דכתיב וצוה הכהן ופנו את הבית אם ממתינין לדבר הרשות שאין מטמאין עד שמפנה כל הכלים שבבית כ"ש לדבר מצוה:
יכין
נותנין לו שבעת ימי המשתה: ואין הכהן פוסק דיט אז. אבל אדם אחר כופין אותו להראות נגעו לכהן. דמ"ש מכל מצות עשה. דכשלא יקיימו מכין אותו עד שתצא נפשו או עד שיקיימו [כתובות דפ"ו א']. ואת"ל מאן יימר דהכא מצוה. ת"ל והובא אל הכהן משמע על כרחו:
לו ולביתו ולכסותו: כשנולד נגע בא' מהן:
ובן ברגל: כשנולד בא' מהנך נגע ברגל לשום אדם:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת