משנה מקואות ו יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק ו · משנה יא | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

המטהרת שבמרחץ, התחתונה מלאה שאובין והעליונה מלאה כשרין, אם יש כנגד הנקב שלשה לוגין, פסולכב.

כמה יהא בנקב ויהיה בו שלשה לוגין, אחד משלש מאות ועשרים לבריכה, דברי רבי יוסי.

ורבי אלעזר אומר, אפילו התחתונה מלאה כשרים והעליונה מלאה שאובין ויש בצד הנקב שלשה לוגין, כשר, שלא אמרו אלא שלשה לוגין שנפלו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַמַּטְהֶרֶת שֶׁבַּמֶּרְחָץ, הַתַּחְתּוֹנָה מְלֵאָה שְׁאוּבִין וְהָעֶלְיוֹנָה מְלֵאָה כְשֵׁרִין, אִם יֵשׁ כְּנֶגֶד הַנֶּקֶב שְׁלשָׁה לֻגִּין, פָּסוּל. כַּמָּה יְהֵא בַנֶּקֶב וְיִהְיֶה בוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין. אַחַד מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים לַבְּרֵכָה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ הַתַּחְתּוֹנָה מְלֵאָה כְשֵׁרִים וְהָעֶלְיוֹנָה מְלֵאָה שְׁאוּבִין וְיֵשׁ בְּצַד הַנֶּקֶב שְׁלשָׁה לֻגִּין, כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא שְׁלשָׁה לֻגִּין שֶׁנָּפְלוּ.

נוסח הרמב"ם


פירוש הרמב"ם

ג' לוגין שנפלו. מטהרת המטהרת היה תבניתה אצלם שהוא שני רהטים האחד יותר גבוהה מן השנית ובמחיצה ובמסך המבדיל בין שני הרהטים נקב כפי זאת הצורה inset ואם תהיה התחתונה מים שאובין הנה נחשב כל מה שבחלל זה הנקב מים שאובין שמגיע במקוה כשר אשר למעלה והוא בצדו:

ואחר אמר כמה יהי' שיעור הנקב שיכללוהו ג' לוגין מים שאובין ואמר שאם יהיה כשיעור שיעבור בזה הנקב חלק משלש מאות ועשרים מכל המים שאובין אשר במקוה התחתון אשר הוא כולו מים שאובין וזאת החלוקה אמנם זכרתיה לפי שזה המקוה התחתון אשר בו מים שאובין יש בו שיעור מ' סאה לבד ג' לוגין יהיה חלק מאלו השלש מאות ועשרים וזה שהסאה ו' קבין והקב ד' לוגין ובמ' סאה יש תשע מאות וששים לוגין ושלשה לוגין מט' מאות וס' הרי חלק מג' מאות וכ' ואם היו המים השאובין יותר ממ' סאה או פחות הנה ראוי שישוער הנקב ויחלוק חלקים יהיה בחללות הנקב שלש לוגין משל בזה אומר אילו היו המים אשר בתחתונה עשרים סאה יחוייב שיהיה הנקב שיעור יכלל החלק מו' מאות ומ' וזה כולו מבואר וזאת הסברא לר' יוסי אמנם סברת רבי אלעזר יאמר שאפי' היות העליונה אשר בהם מים שאובין אשר היה אומר שאם יגרו אל התחתון יגרו מלמעלה למטה ואפילו היה בנקב די שיכללהו שלשת לוגין מים שאובין לא שתמששם לאמרם שלשת לוגין מים שנפלו והלכה כרבי יוסי אשר אמר בהיות זאת הנגיעה באמצע המים הנה הם מים שאובין שנפלו לתוך המקוה:

פירוש רבינו שמשון

המטהרת שבמרחץ. שקתות המים העשויות במרחץ מכל צדדין ונמשכין בהם מים צוננין ברהטים דלאחר שרחצו בחמין משתטפין בצונן ומטהרין את עצמן ופעמים שהן נקובות זו לזו וגבוהות זו מזו שיש עומדות בגובהו של מרחץ ויש בשיפולו והמים באים מזו לזו דרך הנקבים:

אם יש כנגד הנקב שלשת לוגין פסול. אם אין בו מ' סאה נפסל להקוות עליו אע"פ שהכשר לצד העליון ואין דרך מים לעלות וכל שכן אם הכשר לצד תחתון:

אחד משלש מאות ועשרים. דשלשת לוגין אחד משלש מאות ועשרים בארבעים סאה דאמה על אמה ברום ג' אמות הוא שיעור מקוה המחזיק ארבעים סאה צא וחשוב שיעור הנקב אחד משלש מאות ועשרים של אמה על אמה ברום שלש אמות: אפי' התחתונה מליאה כשרים והעליונה מלאה שאובים שדרך מים לירד אפי' הכי אין שלשת לוגין שאובין שבנקב פוסלין את התחתונה:

שלא אמרו אלא ג' לוגין שנפלו. ור"א לטעמיה דמכשר כמו כן בברייתא שהבאתי לעיל בפרק שני גבי גיסטרא שהיא משוקעת בקרקע בור של גת דפסלי רבנן מפני שהן גרורין על גבי כלים ור"א מכשיר שאין המים פוסלין את המקוה עד שיפלו לתוכו:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

המטהרת שבמרחץ - שיקתות המים העשויות במרחץ שנמשכים להם מים צוננים להשתטף בהן כדי לטהר עצמן לאחר שרחצו בחמין, ופעמים שהן שתי שקתות זו בצד זו אלא שהאחת עליונה מחברתה, ויש נקב בכותל שבין שתיהן שהמים יוצאים מזו לזו:

אם יש כנגד הנקב שלשה לוגין - שהנקב רחב וארוך כשיעור שיכנסו בו שלשה לוגין, נפסלה העליונה מחמת המים שאובין שבתחתונהש דחשיב כאילו המים שכנגד חלל הנקב שאובין הן באמצע העליונה, לא מן הצד, ושלשה לוגין מים שאובין פוסלים כשהן באמצע אע"פ שאין פוסלין מן הצד. ורבותא נקט שהתחתונה מים שאובין והעליונה מים כשרים, שדרך המים לרדח ואין דרכן לעלות, ואעפ"כ נפסל העליון. וכל שכן שיפסל כשיהיה הכשר לצד תחתון:

כמה יהא בנקב - השתא אתא לאשמועינן כמה שיעורו של נקב שיצאו ממנו שלשה לוגין בבת אחת:

אחד משלש מאות ועשרים בבריכה - דשלשה לוגין אחד משלש מאות ועשרים [בארבעים] סאה. כיצד, הסאה ששד קבין, והקב ארבעה לוגין, נמצאו ארבעים סאה הן תשע מאות וששים לוג, הרי שלשה לוגין חלק אחד משלש מאות ועשרים בבריכה, כלומר במקוה כשר של ארבעים סאה, ושיערו חכמים שיעור מקוה שמחזיק ארבעים סאה, אמד על אמה ברום שלש אמות, הרי שיעור הנקב המחזיק שלשה לוגין הוא אחד משלש מאות ועשרים מאמה על אמד ברום שלש אמות המחזיק ארבעים סאה. ורמב"ם כתב, שאם היתה הבריכה פחות או יותר מארבעים סאה, מחשבין הנקב בפחות וביותר לפי חשבון זה, כגון אם היה בבריכה עשרים סאה, צריך להיות הנקב אחד ממאה וששים כג אפילו התחתונה מלאה בשרים והעליונה מלאה שאובין. שדרך מים לירד, אפילו הכי אין שלשה לוגין שאובין שבנקב פוסלין את התחתונה:

שלא אמרו אלא שלשה לוגין שנפלו - ואין השאובין פוסלין את המקוה עד שיפלו לתוכו. והלכה כרבי יוסי:

פירוש תוספות יום טוב

התחתונה וכו' והעליונה כו'. שאחת עומדת בגובהו של מרחץ ואחת בשפולו. הר"ש:

פסול. אם אין בו ארבעים סאה. הר"ש:

אחד מש"ך. כתב הר"ש בשם הרמב"ם אם היתה הבריכה עשרים סאה כו'. ואם יש בו שמנים צריך שיהיה בו אחד מתר"מ בבריכה. כן לשונו בנא"י:

שלא אמרו אלא ג' לוגין שנפלו. ור"י אומר בהיות [זאת] הנגיעה באמצע המים הנה הם מים שאובין שנפלו תוך המקוה. הרמב"ם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כב) (על המשנה) פסול. אם אין בו ארבעים סאה. הר"ש:

(כג) (על הברטנורא) ואם יש בו שמונים, צריך שיהא בו אחד טשש מאות וארבעים בבריכה. הר"מ בנוסחת ארץ ישראל:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ור' אלעזר אומר וכו':    עד שלא אמרו אלא ג' לוגין שנפלו. ור' אליעזר לטעמיה דמכשר כמו כן בברייתא שהבאתי לעיל בפ' שני בסי' ד' גבי גיסטרא וכו'. ושמעת מינה דגרסי' ר' אליעזר ביו"ד אע"ג דר' יוסי דפליג עליה נזכר בראשונה והוא תימה וגם אי הוה גרסי' ר' אלעזר בלתי יו"ד הוה תימה דאתי ר' אלעזר כר' אליעזר דשמותי ודלא כת"ק דהתם בתוספתא:

ויש בצד הנקב:    מ"מ אם יש כנגד הנקב שלשת לוגין וכו':


פירושים נוספים