לדלג לתוכן

משנה מקוואות ו רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) כל המעורב למקוה - כמקוה.

חררי המערה, וסדקי המערה - מטביל בהן במה שהן.
עוקת המערה - אין מטבילין בה,
אלא אם כן - היתה נקובה כשפופרת הנוד.
אמר רבי יהודה: אימתי? - בזמן שהיא מעמדת את עצמה,
אם אינה מעמדת את עצמה - מטבילין בה במה שהיא.


(ב) דלי שהוא מלא כלים,

והטבילו - הרי אלו טהורים.
אם לא טבל - המים מעורבין,
עד שיהו מעורבין כשפופרת הנוד.


(ג) שלש מקואות -

בזה עשרים סאה, ובזה עשרים סאה, ובזה עשרים סאה - מים שאובין,
והשאוב מן הצד,
וירדו שלשה וטבלו בהן, ונתערבו -
המקואות - טהורין,
והטובלין - טהורין.
היה השאוב באמצע,
ירדו שלשה וטבלו בהן, ונתערבו -
המקואות - כמות שהיו,
והטובלין - כמות שהיו.


(ד) הספוג והדלי,

שהיו בהן שלשת לוגין מים,
נפלו למקוה - לא פסלוהו,
שלא אמרו - אלא שלשת לוגין שנפלו.


(ה) השידה והתיבה שבים - אין מטבילין בהן,

אלא אם כן - היו נקובין כשפופרת הנוד.
רבי יהודה אומר:
בכלי גדול - ארבעה טפחים,
ובקטן - רובו.
אם היה שק, או קופה - מטבילין בהן במה שהן,
מפני שהמים מעורבין.
היו נתונים תחת הצינור -
אין פוסלין את המקוה,
ומטבילין אותן, ומעלין אותן כדרכן.


(ו) גצטרה שבמקוה,

והטביל בה את הכלים - טהרו מטומאתן,
אבל טמאין על גב כלי חרס.
אם היו המים צפין על גביו כל שהן - טהורין.
מעיין שהוא יוצא מן התנור, וירד וטבל לתוכו -
הוא טהור - וידיו טמאות.
ואם היו על גביו רום ידיו - אף ידיו טהורות.


(ז) עירוב המקואות - כשפופרת הנוד כעוביה וכחללה,

כשתי אצבעות חוזרות למקומן.
ספק שהיא כשפופרת הנוד, ספק שאינה כשפופרת הנוד -
פסולה, מפני שהיא מן התורה.
וכן כזית מן המת, כזית מן הנבילה, וכעדשה מן השרץ.
כל שיעמוד בשפופרת הנוד - ממעטה.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל שהוא מבריית המים - טהור.


(ח) מטהרין את המקואות,

העליון מן התחתון, והרחוק מן הקרוב.
כיצד?
מביא סילון של חרס, או של אבר,
ומניח ידו תחתיו - עד שהוא מתמלא מים,
ומושכו, ומשיקו אפילו כשערה - דיו.
היה בעליון ארבעים סאה,
ובתחתון אין כלום -
ממלא בכתף, ונותן לעליון - עד שירדו לתחתון ארבעים סאה.


(ט) כותל שבין שתי מקואות שנסדק -

לשתי - מצטרף,
ולערב - אינו מצטרף,
עד שיהא במקום אחד - כשפופרת הנוד.
רבי יהודה אומר: חילוף הדברים.
נפרצו זה לתוך זה -
על רום - כקליפת השום,
ועל רוחב - כשפופרת הנוד.


(י) האביק שבמרחץ -

בזמן שהוא באמצע - פוסל.
מן הצד -
אינו פוסל, מפני שהוא כמקוה סמוך למקוה - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרין: אם מקבלת האמבטי רביעית עד שלא יגיעו לאביק - כשרים,
ואם לאו - פסול.
רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: אם מקבל האביק כל שהוא - פסול.


(יא) המטהרת שבמרחץ,

התחתונה מלאה שאובין, והעליונה מלאה כשרין -
אם יש כנגד הנקב שלשת לוגין - פסול.
כמה יהא בנקב, ויהא בו שלשת לוגין? -
אחד משלש מאות ועשרים לבריכה - דברי רבי יוסי.
ורבי אלעזר אומר:
אפילו התחתונה מלאה כשרין, והעליונה מלאה שאובין,
ויש כנגד הנקב שלשת לוגין - כשר,
שלא אמרו - אלא שלשת לוגין שנפלו.


הדף הראשי של משנה מקואות ו