משנה מקואות ו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק ו · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כותל שבין שתי מקואות שנסדק לשתי, מצטרף.

ולערב, אין מצטרףיט, עד שיהא במקום אחד כשפופרת הנוד.

רבי יהודה אומר, חלוף הדברים.

נפרצו זה בתוך זה, על רום, כקליפת השום, ועל רוחב, כשפופרת הנוד.

משנה מנוקדת

[עריכה]

כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי מִקְוָאוֹת שֶׁנִּסְדַּק לַשְּׁתִי, מִצְטָרֵף. וְלָעֵרֶב, אֵין מִצְטָרֵף, עַד שֶׁיְּהֵא בְמָקוֹם אֶחָד כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חִלּוּף הַדְּבָרִים. נִפְרְצוּ זֶה בְתוֹךְ זֶה, עַל רוּם, כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם. וְעַל רֹחַב, כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד.

נוסח הרמב"ם


פירוש הרמב"ם

שתי. הוא האורך וכמוהו בכותל מלמעלה למטה וערב הרוחב וכמוהו בכותל מימין לשמאל:

וכוונת מצטרף שנצטרפו השני מקואות וישלם השיעור יחד ורבי יהודה מהפך ואומר לערב מצטרף לשתי אינו מצטרף:

ואמר נפרצו זה לתוך זה שנהרסה המבדלת העליונה הנה מעת שיעבור המים למעלה מן המבדלת ואפי' בעובי קליפת השום ברוחב ב' אצבעו' ונתערבו המי' בזה השיעור שבמקוה אחד ואין הלכה כרבי יהודה:

פירוש רבינו שמשון

לשתי. מצד זה לצד זה:

לערב. מלמעלה למטה:

נפרצו. היינו מלמעלה בראש הכותל ודווקא כשנסדק או ניקב שהכותל שלם למעלה ואין הנקב רואה את האויר בעי כשפופרת הנוד אבל נפרץ הכותל בראשו והפרצה רואה את האויר עד הרקיע והמים מתחברים שם סגי ברום כקליפת השום ברוחב כשפופרת הנוד ובתוספתא פליג רבן שמעון בן גמליאל וקאמר טפח מלא רוחב הפרצה וצריך לדקדק בדברים דהכא נקט על רום כקליפת השום ולעיל גבי סילון אפי' כשערה ובמס' טהרות (פ"ח מ"ט) תנן ומייתי לה בפרק שני דגיטין דמשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה הא טופח להטפיח חיבור והכל פירשתי בסוף פ' שמיני דטהרות:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לשתי - מלמעלה למטה:

לערב - מימין לשמאל:

חלוף הדברים - מלמעלה למטה, אין מצטרף. מימין לשמאל, מצטרף. ואין הלכה כרבי יהודה:

נפרצו זה בתוך זה - היינו מלמעלה בראש הכותל. דדוקא כשנסדק הכותל או ניקב ולמעלה בראשו שלם, הוא דבעינן כשפופרת הנוד, אבל כשנפרץ הכותל בראשו והמים מתחברים שם, סגי ברום כקליפת השום וברוחב כשפופרת הנוד:

פירוש תוספות יום טוב

שנסדק לשתי. פי' הר"ב מלמעלה למטה. לערב מימין לשמאל. וכ"כ הרמב"ם. ויש לתת טעם בדבר. דלהכי בלערב אין מצטרף משום דמחשבין למה שעל הסדק כאילו סותמו:

מצטרף. ואם היה בשניהן ארבעים סאה מטבילין בכל אחת מהן. הרמב"ם פ"ח מהלכות מקואות [הלכה ה] :

רי"א חלוף הדברים. טעמו שמעתי מפי רבינו מהור"ר ליווא ז"ל שכשנסדק מימין לשמאל. מתחשב כל שע"ג הסדק כאילו אינו:

ועל רוחב כשפופרת הנוד. לשון הרמב"ם ברוחב שתי אצבעות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יט) (על המשנה) אין כו'. משום דמחשבים למה שעל הסדק כאילו סותמו. נ"ל. ור' יהודה סבר, דמתחשב כאילו אינו. מהר"ל:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

לשתי מצטרף ולערב אין מצטרף:    פי' הרמב"ם ז"ל לשתי מלמעלה למטה לערב הרוחב וכמוהו בכותל מימין לשמאל אבל הר"ש והרא"ש ז"ל פירשו אפכא שתי מצד זה לצד זה ערב מלמעלה למטה. פי' הרמב"ם ז"ל וכונת מצטרף שנצטרפו השני מקואות וישלם השיעור יחד אכן רבינו ירוחם ז"ל פי' מצטרף כל הסדק לשפופרת הנוד ע"כ הר"ס ז"ל. וראיתי להעתיק הנה לשון ספר הלבוש דבי"ד סי' ר"א סעיף נ"ד וז"ל ב' מקואות סמוכים זה אצל זה שיש בהן מים כשרים אלא שהן חסרין שאין בכל א' מהם מ' סאה וכותל ביניהם ונסדקה הכותל אם נסדקה ברוחב כל הכותל מצד זה לצד זה וברום אפי' כל שהוא רק שהמים מחלחלין ומבצבצין מעט דרך הסדק מצטרפי' ומחברי' שתי המקואות להכשירן לטבול בכל א' מהן שכל א' מהם משלים את חברו להשלים השיעור של מ' סאה שכיון שהסדק הולך ברוחב הוו חבור טפי ואם נסדק הכותל מלמעלה למטה אינו מצטרף עד שיהא בסדק נקב שהוא כשפופרת הנוד במקום אחד ואם נפרץ הכותל למעלה עד שהולכים המים מעט מזה לזה למעלה על עובי הכותל אם יש ברוחב הפרצה כשפופרת הנוד ומתחברי' המי' כרוחב שפופרת הנוד וברום כקליפת השום מצטרפי' וכשרי' שכיון שחבור המים הוא למעלה רואה את האויר והכל רואין המים שהן מחוברי' סגי בזה ומצטרפי' וה"ה אם היה גל של עפר בין ב' מקואות וניטל מן הגל מעט עד שהמים מקלחי' מזה לזה למעלה ברוחב כשפופרת הנאד וברום כקליפת השום סגי כיון שחבור המים הוא למעלה רואה את האויר והכל רואי' אותו ולא אמרו שצריך הכר כשפופרת הנוד בכל סביבותיו ברוחב ובגובה אלא כשמחברין המקואות ע"י נקב שבאמצע הכותל כמו שאמרנו למעלה פעמים עכ"ל ז"ל:

על רום כקליפת השום ועל רוחב כשפופרת הנוד:    בתוספתא פליג רשב"ג וקאמר טפח מלא רוחב הפרסה. והכא קתני רום כקליפת השום אבל לעיל גבי סלון דמיירי בשאוב שהוא דרבנן נקט אפי' כשערה מה"ר שמשון ז"ל. ועוד כתב כאן ובמס' טהרות תנן ומייתי לה בפ' שני דגיטין דמשקה טופח אינו חבור לא לטומאה ולא לטהרה הא טופח להטפיח חבור והכל פירשתי בספ"ח דמס' טהרות ע"כ וז"ל סוף דבריו שם ועוד יש לפרש דכל מקום שהמים מתערבין דרך נקב או דרך פרצה שלמעלה שיעור המים כשיעור הפרצה בין לכשפופרת בין לקליפת השום בין לר' יהודה בין לרבנן ומתיישב בכך מתני' דכותל וכי פליגי במים צפים מלמעלה מן הכותל בלא פרצה או כי ההיא דקומקום דתוספתא דרבנן בעו כקליפת השום ולר' יהודה סגי בטופח ע"מ להטפיח ע"כ. ועוד האריך ע"ש:

בפי' רעז"ל. צריך להיות אבל כשנפרץ הכותל בראשו והפרצה רואה את האויר והמים מתחברים שם סגי ברום כקליפת השום וכו':


פירושים נוספים