משנה מקואות ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקואות פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק שני ("הטמא שירד") · >>

פרקי מסכת מקואות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

הטמא שירד לטבול, ספק טבל ספק לא טבל, אפילו טבל, ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו, שני מקואות, אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו, טבל באחד מהם ואינו יודע באיזה מהן טבל, ספיקו טמא.

משנה ב[עריכה]

מקוה שנמדד ונמצא חסר, כל טהרות שנעשו על גביו למפרע, בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים, טמאות.

במה דברים אמורים, בטומאה חמורה.

אבל בטומאה קלה, כגון אכל אוכלים טמאים, ושתה משקין טמאים, בא ראשו ורובו במים שאובים, או שנפלו על ראשו ורובו שלשה לוגין מים שאובין, וירד לטבול, ספק טבל ספק לא טבל, אפילו טבל, ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו, שני מקואות, אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו, טבל באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן טבל, ספיקו טהור.

רבי יוסי מטמא, שרבי יוסי אומר, כל דבר שהוא בחזקת טומאה, לעולם הוא בפסולו, עד שיודע שטהר.

אבל ספיקו ליטמא ולטמא, טהור.

משנה ג[עריכה]

ספק מים שאובין שטהרו חכמים, ספק נפלו ספק לא נפלו, אפילו נפלו, ספק יש בהם ארבעים סאה ספק אין בהם, שני מקואות, אחד יש בו ארבעים סאה ואחד אין בו, נפל לאחד מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפל, ספיקו טהור, מפני שיש לו במה יתלה.

היו שניהם פחותים מארבעים סאה, ונפל לאחד מהם ואינו יודע לאיזה מהן נפל, ספיקו טמא, מפני שאין לו במה יתלה.

משנה ד[עריכה]

רבי אליעזר אומר, רביעית מים שאובין בתחלה, פוסלין את המקוה, ושלשה לוגין על פני המים.

וחכמים אומרים, בין בתחלה בין בסוף, שיעורו שלשה לוגין.

משנה ה[עריכה]

מקוה שיש בו שלש גומות של מים שאובין של לוג לוג, אם ידוע שנפל לתוכו ארבעים סאין מים כשרים עד שלא הגיעו לגומא השלישית, כשר.

ואם לאו, פסול.

ורבי שמעון מכשיר, מפני שהוא כמקוה סמוך למקוה.

משנה ו[עריכה]

המסנק את הטיט לצדדין ומשכו ממנו שלשה לוגין, כשר.

היה תולש ומשכו ממנו שלשה לוגין, פסול.

ורבי שמעון מכשיר, מפני שלא נתכוין לשאוב.

משנה ז[עריכה]

המניח קנקנים בראש הגג לנגבן ונתמלאו מים, רבי אליעזר אומר, אם עונת גשמים הוא, אם יש בו כמעט מים בבור, ישבר.

ואם לאו, לא ישבר.

רבי יהושע אומר, בין כך ובין כך ישבר, או יכפה, אבל לא יערה.

משנה ח[עריכה]

הסייד ששכח עציץ בבור ונתמלא מים, אם היו המים צפים על גביו כל שהו, ישבר.

ואם לאו, לא ישבר, דברי רבי אליעזר.

ורבי יהושע אומר, בין כך ובין כך ישבר.

משנה ט[עריכה]

המסדר קנקנים בתוך הבור ונתמלאו מים, אף על פי שבלע הבור את מימיו, הרי זה ישבר.

משנה י[עריכה]

מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט, רבי אליעזר אומר, מטבילין במים ואין מטבילין בטיט.

רבי יהושע אומר, במים ובטיט.

באיזה טיט מטבילין, בטיט שהמים צפים על גביו.

היו המים מצד אחד, מודה רבי יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט.

באיזה טיט אמרו, בטיט שהקנה יורד מאליו, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר, מקום שאין קנה המדה עומד.

אבא אלעזר בן דולעאי אומר, מקום שהמשקלת יורדת.

רבי אליעזר אומר, היורד בפי חבית.

רבי שמעון אומר, הנכנס בשפופרת הנוד.

רבי אלעזר בר צדוק אומר, הנמדד בלוג.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה א[עריכה]

הַטָּמֵא שֶׁיָּרַד לִטְבֹּל, סָפֵק טָבַל סָפֵק לֹא טָבַל, אֲפִלּוּ טָבַל, סָפֵק יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה סָפֵק אֵין בּוֹ. שְׁנֵי מִקְוָאוֹת, אֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְאֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ, טָבַל בְּאַחַד מֵהֶם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן טָבַל, סְפֵקוֹ טָמֵא.

משנה ב[עריכה]

מִקְוֶה שֶׁנִּמְדַּד וְנִמְצָא חָסֵר, כָּל טָהֳרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּבָּיו לְמַפְרֵעַ, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טְמֵאוֹת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּטֻמְאָה חֲמוּרָה. אֲבָל בְּטֻמְאָה קַלָּה, כְּגוֹן אָכַל אֳכָלִים טְמֵאִים, וְשָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִים, בָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִים, אוֹ שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, וְיָרַד לִטְבֹּל, סָפֵק טָבַל סָפֵק לֹא טָבַל, אֲפִלּוּ טָבַל, סָפֵק יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה סָפֵק אֵין בּוֹ. שְׁנֵי מִקְוָאוֹת, אֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, וְאֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ, טָבַל בְּאַחַד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן טָבַל, סְפֵקוֹ טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא, שֶׁרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְחֶזְקַת טֻמְאָה, לְעוֹלָם הוּא בִפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁטָּהַר. אֲבָל סְפֵקוֹ לִטָּמֵא וּלְטַמֵּא, טָהוֹר.

משנה ג[עריכה]

סְפֵק מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁטִּהֲרוּ חֲכָמִים, סָפֵק נָפְלוּ, סָפֵק לֹא נָפְלוּ, אֲפִלּוּ נָפְלוּ, סָפֵק יֶשׁ בָּהֶם אַרְבָּעִים סְאָה סָפֵק אֵין בָּהֶם, שְׁנֵי מִקְוָאוֹת, אֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְאֶחָד אֵין בּוֹ, נָפַל לְאַחַד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה מֵהֶן נָפַל, סְפֵקוֹ טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁיֶּשׁ לוֹ בַמֶּה יִתְלֶה. הָיוּ שְׁנֵיהֶם פְּחוּתִים מֵאַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפַל לְאַחַד מֵהֶם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה מֵהֶן נָפַל, סְפֵקוֹ טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ בַמֶּה יִתְלֶה.

משנה ד[עריכה]

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, רְבִיעִית מַיִם שְׁאוּבִין בַּתְּחִלָּה, פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה, וּשְׁלשָׁה לֻגִּין עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף, שִׁעוּרוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין.

משנה ה[עריכה]

מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שָׁלשׁ גֻּמּוֹת שֶׁל מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁל לֹג לֹג, אִם יָדוּעַ שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים סְאִין מַיִם כְּשֵׁרִין עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לַגֻּמָּא הַשְּׁלִישִׁית, כָּשֵׁר. וְאִם לָאו, פָּסוּל. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמִקְוֶה סָמוּךְ לְמִקְוֶה.

משנה ו[עריכה]

הַמְסַנֵּק אֶת הַטִּיט לַצְּדָדִין וּמָשְׁכוּ מִמֶּנּוּ שְׁלשָׁה לֻגִּין, כָּשֵׁר. הָיָה תוֹלֵשׁ וּמָשְׁכוּ מִמֶּנּוּ שְׁלשָׁה לֻגִּין, פָּסוּל. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִשְׁאֹב.

משנה ז[עריכה]

הַמַּנִּיחַ קַנְקַנִּים בְּרֹאשׁ הַגַּג לְנַגְּבָן וְנִתְמַלְּאוּ מַיִם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם עוֹנַת גְּשָׁמִים הִיא, אִם יֶשׁ בּוֹ כִמְעַט מַיִם בַּבּוֹר, יְשַׁבֵּר. וְאִם לָאו, לֹא יְשַׁבֵּר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יְשַׁבֵּר, אוֹ יִכְפֶּה, אֲבָל לֹא יְעָרֶה.

משנה ח[עריכה]

הַסַּיָּד שֶׁשָּׁכַח עָצִיץ בַּבּוֹר וְנִתְמַלֵּא מַיִם, אִם הָיוּ הַמַּיִם צָפִים עַל גַּבָּיו כָּל שֶׁהוּא, יְשַׁבֵּר. וְאִם לָאו, לֹא יְשַׁבֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יְשַׁבֵּר.

משנה ט[עריכה]

הַמְסַדֵּר קַנְקַנִּים בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְנִתְמַלְּאוּ מַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁבָּלַע הַבּוֹר אֶת מֵימָיו, הֲרֵי זֶה יְשַׁבֵּר.

משנה י[עריכה]

מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם וָטִיט, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מַטְבִּילִין בַּמַּיִם וְאֵין מַטְבִּילִין בַּטִּיט. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בַּמַּיִם וּבַטִּיט. בְּאֵיזֶה טִיט מַטְבִּילִין. בְּטִיט שֶׁהַמַּיִם צָפִים עַל גַּבָּיו. הָיוּ הַמַּיִם מִצַּד אֶחָד, מוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּטְבִּילִין בַּמַּיִם וְאֵין מַטְבִּילִין בַּטִּיט. בְּאֵיזֶה טִיט אָמְרוּ. בְּטִיט שֶׁהַקָּנֶה יוֹרֵד מֵאֵלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְקוֹם שֶׁאֵין קְנֵה הַמִּדָּה עוֹמֵד. אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן דּוֹלְעַאי אוֹמֵר, מְקוֹם שֶׁהַמִּשְׁקֹלֶת יוֹרֶדֶת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַיּוֹרֵד בְּפִי חָבִית. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַנִּכְנָס בִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר, הַנִּמְדָּד בַּלֹּג.

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הטמא שירד לטבול ספק טבל ספק לא טבל אפילו טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו טבל באחד מהן ואין ידוע באיזה מהן טבל ספקו טמא.

(ב) מקוה שנמדד ונמצא חסר כל הטהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים טמאות במה דברים אמורים בטומאה חמורה אבל בטומאה קלה אכל אוכלין טמאין שתה משקין טמאין בא ראשו ורובו במים שאובין או שנפלו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין וירד לטבול ספק טבל ספק לא טבל ואפילו טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק שאין בו שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו טבל באחד מהן ואין ידוע באיזה מהן טבל ספקו טהור רבי יוסי מטמא שהיה רבי יוסי אומר כל דבר שהוא בחזקת טומאה לעולם הוא בטומאתו עד שיידע שטהר אבל ספקו ליטמא ולטמא טהור.

(ג) ספק מים שאובין שטיהרו חכמים ספק נפלו ספק לא נפלו אפילו נפלו ספק יש בהם ארבעים סאה ספק שאין בהן שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו נפל לאחד מהן ואינו יודע באיזה מהן נפל ספקו טהור מפני שיש לו במה יתלה היו שניהם פחותים מארבעים סאה ונפל לאחד מהן ואינו יודע באיזה מהן נפל ספקו טמא מפני שאין לו במה יתלה.

(ד) רבי אליעזר אומר רביעית מים שאובין בתחילה פוסלין את המקוה ושלשת לוגין על פני המים וחכמים אומרין בין בתחילה ובין בסוף שעורו שלשת לוגין.

(ה) מקוה שיש בו שלש גומות של מים שאובין של לוג לוג אם ידוע שנפל ארבעים סאין מים כשרים עד שלא הגיעו לגומה השלישית כשר ואם לאו פסול ורבי שמעון מכשיר מפני שהיא כמקוה סמוך למקוה.

(ו) המסנק את הטיט לצדדין ומשכו הימנו שלשת לוגין כשר היה תולש ומשך הימנו שלשת לוגין פסול רבי שמעון מכשיר מפני שלא נתכוון לשאוב.

(ז) המניח קנקנים בראש הגג לנגבן ונתמלאו מים רבי אליעזר אומר אם עונת הגשמים היא או אם יש בו כמעט מים בבור ישבר ואם לאו לא ישבר רבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר או יכפה אבל לא יערה.

(ח) הסייד ששכח עציץ בבור ונתמלא מים אם היו המים צפים על גביו כל שהן ישבר ואם לאו לא ישבר דברי רבי אליעזר ורבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר.

(ט) המסדר קנקנים בתוך הבור ונתמלאו מים אף על פי שבלע הבור את מימיו הרי זה ישבר.

(י) מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט רבי אליעזר אומר מטבילין במים ואין מטבילין בטיט רבי יהושע אומר בטיט ובמים באיזה טיט מטבילין בטיט שהמים צפים על גביו אם היו המים מצד אחד מודה רבי יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט באיזה טיט אמרו בטיט שהקנה יורד מאליו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מקום שאין קנה המידה עומד אבא אליעזר בן דולעאי אומר מקום שהמשקולת יורדת רבי אליעזר אומר היורד בפי חביה רבי שמעון אומר הנכנס בשפופרת הנוד רבי אלעזר ברבי צדוק אומר הנמדד בלוג.

פירושים[עריכה]