משנה מקואות ב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק ב · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מקוה שיש בו שלש גומות של מים שאובין של לוג לוג, אם ידוע שנפל ו לתוכו ארבעים סאין מים כשרים עד שלא הגיעו לגומא השלישית, כשר.

ואם לאו, פסול.

ורבי שמעון מכשיר, מפני שהוא כמקוה סמוך למקוה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שָׁלשׁ גֻּמּוֹת שֶׁל מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁל לֹג לֹג, אִם יָדוּעַ שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים סְאִין מַיִם כְּשֵׁרִין עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לַגֻּמָּא הַשְּׁלִישִׁית, כָּשֵׁר. וְאִם לָאו, פָּסוּל. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמִקְוֶה סָמוּךְ לְמִקְוֶה.

נוסח הרמב"ם

מקוה שיש בו שלש גומות של מים שאובין של לוג לוג אם ידוע שנפל ארבעים סאין מים כשרים עד שלא הגיעו לגומה השלישית כשר ואם לאו פסול ורבי שמעון מכשיר מפני שהיא כמקוה סמוך למקוה.

פירוש הרמב"ם

כבר ידעת העיקר והוא שמ' סאה מים כשרים לא יפסלם מים שהם שאובין אמנם אם נתערבו השלשה גומות ובללם מים כשרים פחות מארבעים סאה שב הכל פסול והתערב ג' לוגין שאובין עם פחות ממ' סאה כשרים ר"ש מכשיר לפי שמחשב המים אשר בגומא כאילו נתבטל מן המקוה וכאילו הוא מקוה כשר למקוה פסול ואין הלכה כר"ש:

פירוש רבינו שמשון

של לוג לוג. בכל גומא:

עד שלא הגיעו לגומא שלישית כשר. דהוה ליה כמקוה שלם שנפלו לתוכו שלשה לוגין מים שאובין דלא פסלוהו:

כמקוה סמוך למקוה. כמקוה כשר הסמוך לשאוב שזה עומד בכשרותו וזה עומד בפסלותו והכא נמי המים שבגומות כעומדין בפני עצמן חשיבי ולא כמעורבין:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

של לוג לוג - לוג אחד בכל גומא:

עד שלא הגיעו לגומא שלישית כשר - דהוי ליה כמקוה שלם שנפלו לתוכו שלשה לוגין מים שאובין דלא פסלוהו, והכא נמי הואיל והיו במקוה ארבעים סאה קודם שהגיעו המים לגומא שלישית, לא נפסל המקוה:

כמקוה סמוך למקוה - כמקוה כשר הסמוך לשאוב, שזה עומד בכשרותו וזה עומד בפסלותו, והכא נמי המים שבגומות כעומדים בפני עצמם חשיבי ולא כמעורבין. ואין הלכה כר' שמעון:

פירוש תוספות יום טוב

אם ידוע שנפל כו' כשר. הא ספק פסול. מדלא קתני אם ידוע שלא נפלו כו' פסול ואם לאו כשר. מכאן ראיה לסברת האומרים דכולו שאוב פסול מדאורייתא. ומש"ה קודם שנעשה רוב מקוה בהכשר פסלינן מספק כ"כ הרא"ש. וליישב לדעת הר"ב ודעימיה הסוברים דמדאורייתא אפי' כולו שאוב כשר. נ"ל. דתנא מהדר למתני כשרות ברישא. ואי הוה קתני אם ידוע שלא נפלו כו' הוי כמהדר אפסלות. גם היה מאריך למתני שלא נפלו. וגם דברי ר"ש דמכשיר קיימי שפיר טפי אפסלות דסמיך ליה. כך נ"ל ליישב לסברת הסוברים דאפילו כולו שאוב כשר מדאורייתא. ואני תמה על הכ"מ שבפ"ה מה"מ [הלכה ד'] העתיק דברי הרא"ש למידק הכי על הרמב"ם שהעתיק לשון משנתינו. והרי הרא"ש כשכתב כן לא כתב אלא להחזיק סברת הסוברים דכולו שאוב פסול מדאורייתא. והרמב"ם אין סברתו כן. אלא דמדאורייתא הכל כשר:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ו) (על המשנה) ידוע שנפל. מדלא תני אם ידוע שלא נפלו פסול, ואם לאו כשר, מוכח דכולו שאוב פסול מדאורייתא, ומשום הכי קודם שנעשה רוב מקוה בהכשר, פסלינן מספק. ולדעת הר"ב והר"מ נראה לי דתנא מהדר למתני כשרות ברישא. גם היה מאריך למתני שלא נפלו. ודברי ר"ש קיימי (נמי) שפיר אפסלות דסמיך ליה. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מקוה שיש בו שלש גומות:    גרסי' דגומא לשון נקבה וכ' הרא"ש ז"ל בתחלת הלכות מקואות על משנה זו דמשמע דדוקא ידוע הא מספק פסול מדלא קתני אם ידוע שלא נפלו מ' סאה עד שלא הגיעו לגומא השלישית פסול ואם לאו כשר ע"כ וכתוב בתוי"ט ואני תמה על הכ"מ כו' עד והרמב"ם ז"ל אין סברתו כן אלא דמדאורייתא הכל כשר ע"כ. ויתכן שגם מהרי"ק ז"ל לא כתבו רק כמתמיה על הרמב"ם ז"ל שהיה לו לשנות ל' המשנה ולכתוב אם ידוע שלא נפלו וכו' פסול מאחר שדעתו דמדאורייתא אפי' כולם שאובים כשר כמ"ש שם בה"מ פ"ד:

כמקוה סמוך למקוה:    כמו שפי' ר"ע ז"ל פירשה הר"ש וגם הרמב"ם ז"ל וז"ל הרא"ש ז"ל מפני שהוא כמקוה סמוך למקוה מקוה שאוב שעומד בצד מקוה כשר שכשר בהשקה הכא נמי כעומדים בפני עצמן חשיבי ולא כמעורבין ולא קרינן בהו שלשה לוגין שנפלו עכ"ל ז"ל:


פירושים נוספים