משנה מעשרות ד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשרות · פרק ד · משנה ו | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

רבן שמעון בן גמליאל אומר, תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן, חייבות במעשר.

רבי אליעזר אומר, הצלף מתעשר תמרות ואביונות וקפרס.

רבי עקיבא אומר, אין מתעשר אלא אביונות, מפני שהן פרי.

משנה מנוקדת

[עריכה]

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

תְּמָרוֹת שֶׁל תִּלְתָּן וְשֶׁל חַרְדָּל וְשֶׁל פּוֹל הַלָּבָן,
חַיָּבוֹת בַּמַּעֲשֵׂר.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
הַצְּלָף מִתְעַשֵּׂר תְּמָרוֹת וַאֲבִיּוֹנוֹת וְקַפְרָס.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
אֵין מִתְעַשֵּׂר אֶלָּא אֲבִיּוֹנוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן פְּרִי:

נוסח הרמב"ם

רבן גמליאל אומר:

התמרות של תלתן,
ושל חרדל,
ושל פול הלבן - חייבות במעשר.
רבי אליעזר אומר:
הצלף - מתעשר תמרות, ואביונות, וקפריסין.
רבי עקיבה אומר:
אינו מתעשר - אלא אביונות,
מפני שהוא פרי.

פירוש הרמב"ם

תמרות של תלתן ושל חרדל - הם פרח התלתן והחרדל.

צלף - הוא בערבי "אל נכר".

יש ממנו שהוא הפרח והוא נקרא תמרות, ויש ממנו פרי יבש כעץ ויש ממנו עלין והוא הנקרא קפריסין, ויש ממנו פרי מבושל כל צרכו, ושמו הידוע אצלנו בלשון ערבי "פרוס אל נכר", והוא הנקרא אביונות.

והלכה כרבי עקיבא לבדו:

פירוש רבינו שמשון

תמרות של תלתן. לולבי תלתן כעין שיש לגפנים ואוכלין אותן ויש מפרשים דדרך הגבעולין כשמתחילין לצמוח ולגדל נראה מקום צמיחתן כעין גרגיר ונקרא תמרה כדאמרינן גבי הדס עלתה בו תמרה:

וחרדל ופול הלבן ותלתן חשובין אוכל:

צלף הוא נצפא הוא פרחא כדאמרינן בפרק כיצד מברכין תמרות הן לולבין וכשהן רכין אוכלין אותן והוא עיקר העץ שגדל בו הפרי ואביונות הן עיקר הפרי שמברכין עליו בורא פרי העץ והקפרס הוא שומר לפרי שומר אביונות ונקרא ניצא דפרחא ומברכין עליו נמי בורא פרי העץ ולרבי עקיבא לא חשיבי ליה אלא אביונות:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

התמרות של תלתן - יש מפרשים לולבי תלתן, כעין שיש לגפנים, והן נאכלים. וי"מ כשמתחיל הגבעול לצמוח נראה במקום צמיחתו כמין גרגיר עב ונקרא תמרה כדאמרינן [סוכה לג] גבי הדס נקטם ראשו ועלתה בו תמרה. ובתלתן וחרדל ופול הלבן חשובין אוכל: הצלף בלע"ז! (ד)

קאפר"י: תמרות - לולבין שבו, ויש מפרשים הפרח:

אביונות - הוא עיקר הפרי, וקפריסין הוא שומר הפרי:

ר"ע וכו' - והלכה כרבי עקיבא:

פירוש תוספות יום טוב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

רבן גמליאל אומר וכו':    גרסי' ואית דגרסי רבן שמעון בן גמליאל:

תמרות של תלתן:    הם הלולבין הרכים שמוציאין האילנות בימי ניסן וכל זמן שהן זקופין למעלה כתמר קרויין תמרות ויש בני אדם אוכלין אותן כן פי' בערוך וכן פי' ג"כ רמב"ש ז"ל והן דברים נכונים ודלא כפי' רש"י ז"ל בפ' כיצד מברכין. ובפי"א דמסכת פרה תנן בהדיא גבי אזוב דתמרות הוו אותן שלא הנצו כל עיקר:

תמרות של תלתן:    אפי' שזרען לזרע מיירי כדמפ' בירוש':

חייבות במעשר:    ורבנן פליגי עלי' ואמרי דאין חשובות אוכל ובטלות הן לגבי הזרע:

רבי אליעזר אומר הצלף וכו':    כתב רמב"ש ז"ל דמש"ה שנה דר' אליעזר בהדי תמרות תלתן משום דר"א ס"ל כב"ש דאמרי בברייתא דמייתי בירוש' דצלף הוי ירק וחשיבי תמרות אוכלא ור' עקיבא סבר כב"ה דסברי מין אילן הוא ותמרות וקפריסין לאו פרי הוא אלא דומיא דקורא וקליפין בעלמא הן ואין חייבות הר"ש שירילי"ו ז"ל ולא משמע כן פי' המשנה דבפרה פי"א כמו שכתב הוא ז"ל דהתם לא קתני אלא אלו הן היונקות גבעולין שלא גמלו:

אביונות:    כתב הראב"ע ז"ל בפירוש ספר תהלים סימן נ"ח וז"ל בטרם יבינו אמר רב האי ז"ל כי גמילת פרח העץ כמו קשור ובדברי חכמי ישראל אביונות ע"כ:

בסוף פי' ר"ע ז"ל והלכה כר' עקי' ע"כ. אמר המלקט משמע אפי' בארץ וכן הדין לערלה ודוקא בחו"ל אבל בארץ אף התמרות חייבות בערלה:

תפארת ישראל

יכין

תמרות:    בליטהען:

של תלתן:    פענכעל:

ושל חרדל:    זענף:

ושל פול הלבן:    ווייסע באהנען:

חייבות במעשר:    דראויים לאכילה:

רבי אליעזר אומר הצלף:    קאפערן:

ואביונות:    הוא גוף הפרי:

וקפרס:    הוא שומר הפרי שסביב לו:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים