משנה כלאים ו ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק ו · משנה ט | >>
הפרח היוצא מן העריס, רואין אותו כאלו מטוטלת תלויה בו, כנגדו אסור.
וכן בדלית.
המותח זמורה מאילן לאילן, תחתיה אסור.
ספקה בחבל או בגמי, תחת הספוק מותר.
עשאה כדי שיהלך עליו החדש, אסור.
הַפֶּרַח הַיּוֹצֵא מִן הֶעָרִיס,
- רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ מְטֻטֶּלֶת תְּלוּיָה בּוֹ;
- כְּנֶגְדּוֹ אָסוּר.
- וְכֵן בַּדָּלִית.
- הַמּוֹתֵחַ זְמוֹרָה מֵאִילָן לְאִילָן,
- תַּחְתֶּיהָ אָסוּר.
- סִפְּקָהּ בְּחֶבֶל אוֹ בְּגֶמִי,
- תַּחַת הַסִּפּוּק מֻתָּר.
- עֲשָׂאָהּ כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ עָלָיו הֶחָדָשׁ,
- אָסוּר.
הפרח היוצא מן העריס,
- רואין אותו כאילו היא מטוטלת תלויה בו,
- כנגדו - אסור.
- רואין אותו כאילו היא מטוטלת תלויה בו,
- וכן בדלית.
- המותח זמורה מאילן לאילן -
- תחתיה - אסור.
- סיפקה בחבל, או בגמי -
- תחת הסיפוק - מותר.
- עשאו כדי שיהלך עליו החדש - אסור.
הפרח היוצא רואין אותו - פירוש נחשב אותו בלבנו, כאילו דבר נתלה מקצתו על הארץ, וכל מה שכנגדו משטח הארץ, אסור לזרוע בו.
ואמר וכן בדלית - רוצה לומר וכן בפרח היוצא מן הדלית, והוא הגפן בלא עריס.
המותח זמורה - הנוטה אותה.
ספקה בחבל - קשרה בחבל או בגמי. ואם נתכוין בחבל ההוא שבקצה הענף, לדלות עליו ענפים אחרים, הוא כמו אפיפיריות, ואסור לו לזרוע כמו שהקדמנו:
הפרה היוצא מן האשכול מלשון הפרחה הגפן (שיר ז):
מטוטלת של גמל בפרק במה בהמה (דף נד.) ובפ' י"ב דכלים (משנה ח) המטוטלת והמשקולת שדרך הבנאין מביאין חבל ובראשו ברזל ומכניס החבל בתוך עץ והברזל יורד ומתוך כך רואה אם הכותל יבא עקום ואותו ברזל שמו מטוטלת והיינו דקתני כאילו מטוטלת תלויה בו שמתוך כך רואה את הזרעים מכוונים תחת הפרח ובירושלמי (שם) אמרינן כאילו שפוד של מתכת תחוב בו אמר רבי חמא בר עוקבא א"ר יוסי ברבי חנינא תחת האשכולות אסור ומקדש תחת עלין לא א"ר יוסי אפילו תחת העלין אסור ומקדש ומיירי הכא בשארכו הזמורות של עריס יותר מעבודתו ולשם פרח דבתוך עבודתו אפילו אין שם פרח אסור:
וכן בדלית. פרח היוצא מן הדלית:
תחתיו אסור. תחת הזמורה אבל מן הצדדים מכאן ומכאן מותר ובלבד חוץ לעבודתה:
סיפקה בחבל או בגמי. שלא היתה הזמורה ארוכה שתגיע מאילן לאילן וקשר בראשה חבלאו גמי להאריכה *) עם האילן תחת הזמורה אסור תחת הסיפוק מותר אבל אם עשה הסיפוק כדי שיהלך עליו החדש אסור לזרוע תחתיו:
הפרח היוצא - מלשון הפרחה הגפן (שיר ו), כלומר מה שגדל מן הגפן יוצא ובולט חוץ לעריס:
מטוטלת - הוא הברזל שהבונים מורידים בחבל למטה על פני החומה לראות בו את הבנין [אם] החומה ישרה ובו משערים אם הזרעים מכוונים תחת הפרח. והכא מיירי כגון שגדלו זמורות העריס יותר מעבודתו ופרח לחוץ, דבתוך עבודתו אפילו אין שם פרח אסור:
וכן בדלית - וכן משערין בגפן יחידית המודלית על גבי כלונסות שאינה עריס אם פרחה חוץ לששה טפחים שהם עבודתה:
תחתיה אסור - תחת הזמורה אבל מן הצדדים מכאן ומכאן מותר י:
ספקה בחבל - שלא היתה הזמורה ארוכה שתגיע מאילן לאילן וקשר בראשה חבל או גמי להאריך אותה כדי שתספיק עד האילן. תחת הזמורה אסור תחת הספוק מותר. אבל אם עשה הספוק כדי שיהלך עליו החדש, אסור לזרוע תחתיו:
תחתיה אסור. כתב הר"ב מכאן ומכאן מותר. ובלבד שלא יהיה בתוך עבודת עיקר הגפן. וכן כתב הר"ש:
(י) (על הברטנורא) ובלבד שלא יהיה בתוך עבודת עיקר הגפן. הר"ש:
תחתיה אסור: בירושלמי פליגי אמוראי איכא מ"ד תחת האשכולות אסור ומקדש תחת העלין לא ואיכא מ"ד אפי' תחת העלין אסור ומקדש וכן פסק הרמב"ם ז"ל:
יכין
הפרח היוצא מן העריס: שגדל הגפן ופרח מהלאה לעריס:
רואין אותו כאילו מטוטלת: זענקבלייא של הבונים שמורידים בחבל לראות אם החומה ישרה:
אסור: ואפי' ביצא הפרח חוץ לעבודת הגזע. דתוך ד"א מן הגזע. הרי אפי' אין שם פרח אסור:
וכן בדלית: גפן יחידית המודלית ע"ג כותל. ופרחה חוץ לעבודתה. אף שפרח רק מיחידי ולא מעריס שהוא ככרם:
המותח זמורה מאילן לאילן תחתיה אסור: ובהוסיף ר' גם בדיעבד אסור [כפ"ז מ"ז]:
ספקה בחבל: שלא היה הזמורה מגיע לאילן וקשר זמורה בחבל:
או בגמי: באסט:
עשאה כדי שיהלך עליו החדש אסור: דהו"ל כאפיפירות [לעיל מ"ג]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת