משנה כלאים ו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק ו · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

עריס שהוא יוצא מן המדרגה ג, רבי אליעזר בן יעקב אומר, אם עומד בארץ ובוצר את כולו, הרי זה אוסר ארבע אמות בשדה, ואם לאו, אינו אוסר אלא כנגדו.

רבי אליעזר אומר, אף הנוטע אחת בארץ ואחת במדרגה, אם גבוהה מן הארץ עשרה טפחים, אינה מצטרפת עמה, ואם לאו, הרי זו מצטרפת עמה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַמַּדְרֵגָה,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
אִם עוֹמֵד בָּאָרֶץ וּבוֹצֵר אֶת כֻּלּוֹ, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר אַרְבַּע אַמּוֹת בַּשָּׂדֶה;
וְאִם לָאו, אֵינוֹ אוֹסֵר אֶלָּא כְּנֶגְדּוֹ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אַף הַנּוֹטֵעַ אַחַת בָּאָרֶץ וְאַחַת בַּמַּדְרֵגָה,
אִם גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ;
וְאִם לָאו, הֲרֵי זוֹ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ.

נוסח הרמב"ם

עריס שהוא יוצא מן המדרגה רבי אליעזר בן יעקוב אומר אם עומד בארץ ובוצר את כלו הרי זה אוסר ארבע אמות בשדה ואם לאו אינו אוסר אלא כנגדו רבי אליעזר אומר אף הנוטע אחת בארץ ואחת במדרגה אם גבוהה מן הארץ עשרה טפחים אינה מצטרפת עימה ואם לאו הרי זו מצטרפת עימה.

פירוש הרמב"ם

אמר כשיצא העריס ממקום גבוה ואע"פ שעקרו רחוק על הצורה הזאת אם אפשר לו לעמוד בארץ ולבצור כל הענבים התלוים מן העריס יהיה אסור בארבע אמות לכל רוח ואפי' יהיו עקרי הגפנים במקום העריס וכנגדו ולא יהיה נקרא עריס פחות מחמשה גפנים וכבר הקדמנו זה ויש לך לשמרו בלבך תמיד ואם אי אפשר לו לבצור כל הענבים עד שיהיה אוחז בענפי העריס או שיהיה עולה על מדרגה לא יהיה אסור אלא ארבע אמות כנגדו בלבד וזה ר"ל באמרו כנגדו במקום שהוא כנגד עקרי הגפנים מסוף העריס ימוד ארבע אמות ברוח ההוא ואז יזרע:

ומה שאמר אחת בארץ ואחת במדרגה. ר"ל שורה אחת בארץ ושורה אחת במדרגה ואם היתה המדרגה גבוהה על הארץ י' טפחים לא יתחברו השתי שורות ונעשה כרם והלכה כראב"י ואין הלכה כר"א:

פירוש רבינו שמשון

עריס שהוא יוצא מן המדרגה. מלשון ונפלו המדרגות (יחזקאל לח) ענין מעלות כשעושין חריץ סביב המגדלים ושופכין העפר למעלה להגביה התל עושין אותו מדרגות מדרגות זו למעלה מזו ויוצאות ה' גפנים מן המדרגה אוסר ארבע אמות בשדה מאחר שעומד בארץ ובוצר את כולו רואין כל מקום שתחת העריס כאלו הוא מקום עיקרי הגפנים ואוסר ד' אמות בשדה לכל רוח משפת העריס אבל אם אין יכול לבצור עד שיעלה במדרגה או בסולם אין אסור לזרוע אלא תחת העריס בלבד וכשהוא אוסר ד"א בשדה אינו אוסר אלא לזרוע אבל אינו מקדש אלא ו' טפחים מידי דהוה *פסקי דלקמן בפרק ז' (משנה ג):

אחת בארץ ואחת במדרגה. כל העריס נטוע כן דהוו להו ג' גפנים בארץ וב' במדרגה ואם אותן המדרגות גבוהות י' טפחים אין מצטרפות ואין צריך להרחיק מאותן שבארץ כי אם ו"ט כדי עבודת גפן יחידית ועוד י"ל אחת בארץ שורה אחת בארץ ושורה אחת במדרגה דב' שורות צריך כבית הלל ב' כנגד ב' ואחת יוצאה זנב ואם גבוה שורה שבמדרגה משורה שבארץ י' טפתים אינה מצטרפת אי נמי אם גבוה המדרגה י' אין מצטרפות:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מן המדרגה - מתל גבוה עשוי כמין מדרגה:

אם כשהוא עומד למטה בארץ - יכול ללקט הענבים התלוין בעריס, רואים את כל העריס כאילו הוא מקום עיקר הגפנים ושרשן, ואוסר ארבע אמות בשדה לכל רוח משפת העריס ולחוץ, ודוקא לכתחלה הוא דאוסר לזרוע אבל אינו מקדש אלא ששה טפחים מידי דהוה אמותר פסקי עריס דלקמן בפרק ז:

ואם לאו - שאינו יכול ללקוט כל הענבים, עד שיעלה במדרגה או בסולם, אין אסור לזרוע אלא תחת העריס בלבד, וחוצה לו מותר, ואפילו בתוך ד' אמות של עיקר הגפנים. של עריס הואיל ועומדים על המדרגה, וכן הלכה:

אף הנוטע שורה אחת בארץ ושורה אחת במדרגה - משתי שורות שצריך כדי שיחשבו כרם, והשתא לא מיירי בעריס אלא בב' שורות של גפנים שתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב. אם המדרגה גבוה עשרה, אין שתי שורות מצטרפות להיות כרם אלא דין גפן יחידית יש לכל שורה ושורה. ואין הלכה כרבי אליעזר ד:

פירוש תוספות יום טוב

עריס שהוא יוצא מן המדרגה. וזהו לשון הרמב"ם בחבורו פ"ח. גפנים שהיו [נטועים] במדרגה גבוהה והעריס שלהן יוצא ומסכך על השדה:

[*רבי אליעזר אומר אף הנוטע. וכתב הר"ב שאין הלכה כמותו. וכ כ הרמב"ם בפירושו. ונ"ל דטעמו מדתנן רבי אליעזר אומר משמע שבא לחלוק וא"כ ר' אליעזר בן יעקב לא ס"ל הכי ומשנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי אבל בחיבורו פרק ח' פסק כמותו ופירש הכ"מ לפי שאין חולק עליו ע"כ. ולענין לישנא דר' אליעזר אומר עיין פ"ג דבכורים משנה ו]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על המשנה) וזה לשון הר"מ בחבורו פ"ח גפנים שהיו נטועים במדרגה גבוהה והעריס שלהן יוצא ומסכך על השדה:

(ד) (על הברטנורא) והטעם מדתנן ר"א אומר משמע שבא לחלוק וא"כ ראב"י לא ס"ל הכי ומשנת ראב"י קב ונקי. תוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

עריס כו':    ור' אלעזר בלי יו"ד גרסי'. והרש"ש ז"ל כ' וז"ל עריס שהוא יוצא מן המדרגה כשעושין חריץ סביב המגדלים וזורקין העפר על שפת החריץ כדי להגביה התל עושין מדרגות מעלות מעלות זו למעלה מזו ונ"ל דה"פ כגון שהיו ד' או ה' גפנים במדרגה וגפן א' היתה יוצאה מן המדרגה ומשוכה מהן כגון שנטועה למטה וקאמר ראב"י דאם אינה מופרשת מחברותיה כ"כ שמן הארץ במקום שנטועה זו יכול לבצור כולן בלי עליית המדרגה אלא מן הנוף של זו כולן מצטרפין לעריס ואוסרין ד"א בשדה אף כנגד זו שלמטה ופשיטא דמודדין מן המדרגה שסמוכות עליה דהא הוי גדר דידהו ואם אינו יכול לבצור כולן משם אינו אוסר אלא כנגדו ונפקא מינה דאם יש בו שיעור עריס אוסר ד"א בשדה כעריס דעלמא אבל נגד גפן זו שלמטה אין אוסר אלא ו"ט כגפן יחידית דאין לה דין עריס. וכ"ש דאם אין בו שיעור עריס דזו שלמטה אינה מצטרפת והשתא אתי ר' אלעזר לטפויי דאפילו גבי כרם דמקדש מה שאין כן בעריס {הגה"ה פי' עריס א' של חמש גפנים או פסקי עריס דהא איכא המותח זמורה דבסוף פרקין דמקדש כמו שכתבנו שם:} אם נטע שורה א' בארץ ושורה א' במדרגה ב' למעלה וג' למטה או להפך אם גבוהין עיקרין של מדרגה מעיקרין של הארץ י' טפחים אין מצטרפות לכרם ואם פחות מכאן מצטרפים עכ"ל ז"ל:


פירושים נוספים