משנה יומא ו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ו · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

וכבש עשו לו מפני הבבלייםט, שהיו מתלשים בשערו ואומרים לו: טול וצא, טול וצא.

מיקירי ירושלים היו מלווין אותו עד סוכה הראשונה.

עשר סוכות מירושלים ועד צוק, תשעים ריס, שבעה ומחצה לכל מיל.

משנה מנוקדת

[עריכה]

וְכֶבֶשׁ עָשׂוּ לוֹ מִפְּנֵי הַבַּבְלִיִּים שֶׁהָיוּ מְתַלְּשִׁים בִּשְׂעָרוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ: טֹל וָצֵא, טֹל וָצֵא. מִיקִירֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְלַוִּים אוֹתוֹ עַד סֻכָּה הָרִאשׁוֹנָה. עֶשֶׂר סֻכּוֹת מִירוּשָׁלַיִם וְעַד צּוּק, תִּשְׁעִים רִיס, שִׁבְעָה וּמֶחֱצָה לְכָל מִיל.

נוסח הרמב"ם

וכבש עושין לו מפני הבבליים שהיו מתלשין בשיערו ואומרין לו טול וצא טול וצא יקירי ירושלים היו מלווין אותו עד סוכה הראשונה עשר סוכות מירושלים ועד צוק תשעים ריס שבעה ומחצה לכל מיל.

פירוש הרמב"ם

וכבש עשו לו מפני הבבליים שהיו מתלשים בשערו כו': מיקירי ירושלים היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה כו': הריס שני חלקים מחמשה עשר מן המיל ובמיל שבעה ריסין ומחצה והיה מירושלים עד המקום ששמו צוק שנים עשר מילין והם תשעים ריסין והיה בין כל סוכה וסוכה מיל והוא אלפים אמה שהוא תחום שבת נשאר בין הסוכה האחרונה ובין הצוק שני מילין:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

וכבש - כמין מעלה עשו, שהוא גבוה ויוצא דרך הכבש חוץ לעזרה וחוץ לעיר כדי שלא יוכלו הבבליים ליגע במשלח. לפי שהיו רגילין לתלשו בשערו ואומרים לו טול מהר וצא ואל תשהא עונותינו אצלנו עוד:

מיקירי ירושלים - מחשובי ירושלים:

עד סוכה ראשונה - סוכות עשו לו בדרך והולכין בני אדם לגור שם לפני יוה"כ שמלוין אותו מסוכה לסוכה:

תשעים ריס - היו מירושלים ועד הצוק. כל הר גבוה וזקוף קרוי צוק:

שבעה ומחצה - ריסין לכל מיל. אני שמעתי דרוס גרסינן בוי"ו. והם מאתים וס"ו פסיעות כחשבון רוס. נמצאו ז' ריסין ומחצה אלפים פסיעות פחות ה', קרוב למדת תחום שבת, וצ' ריס הם י"ב מיל י:

פירוש תוספות יום טוב

הבבליים לא בבליים היו אלא אלכסנדריים כו'. בגמרא. כמ"ש הר"ב בפי' משנה ז' פרק י"א דמנחות:

צוק עיין במשנה ו': . צוק עיין במשנה ו':

שבעה ומחצה לכל מיל. [כתב הר"ב] שהן י"ב מיל. וז"ל התוספות בפ"ב דב"ב דף כ"ג. פעמים נותן שיעור בריסין ופעמים במילין. ופעמים בפרסה ע"כ. ופי' הר"ב רו"ס פסיעות כו'. עיין משנה ד' פ"ד דעירובין. והא דתנן התם במשנה ח'. וכן ברפ"ה דנשכר לזויות. מסקי בתוספות דהכא דדוקא כשהולך מקרן דרומית מערבית של עולם למזרחית צפונית. אבל ההולך ממזרח העולם למערבו או מצפון לדרום אין נותנין לו זויות דאלת"ה הרי היה יכול לילך בכאן יותר מאלפים אמה כפי אלכסונן שהן ת"ת אמה תרי חומשיהן ע"כ וכבר כתבתי בזה שם רפ"ה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ט) (על המשנה) הבבליים. לא בבליים היו אלא אלכסנדריים כו'. גמרא:

(י) (על הברטנורא) פעמים נותן שיעור בריסין ופעמים במילין ופעמים בפרסה. תוספ':


פירושים נוספים