משנה יומא ו ד

וכבש - כמין מעלה עשו, שהוא גבוה ויוצא דרך הכבש חוץ לעזרה וחוץ לעיר כדי שלא יוכלו הבבליים ליגע במשלח. לפי שהיו רגילין לתלשו בשערו ואומרים לו טול מהר וצא ואל תשהא עונותינו אצלנו עוד:

מיקירי ירושלים - מחשובי ירושלים:

עד סוכה ראשונה - סוכות עשו לו בדרך והולכין בני אדם לגור שם לפני יוה"כ שמלוין אותו מסוכה לסוכה:

תשעים ריס - היו מירושלים ועד הצוק. כל הר גבוה וזקוף קרוי צוק:

שבעה ומחצה - ריסין לכל מיל. אני שמעתי דרוס גרסינן בוי"ו. והם מאתים וס"ו פסיעות כחשבון רוס. נמצאו ז' ריסין ומחצה אלפים פסיעות פחות ה', קרוב למדת תחום שבת, וצ' ריס הם י"ב מיל ^י:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

הבבליים. לא בבליים היו אלא אלכסנדריים כו'. בגמרא. כמ"ש הר"ב בפי' משנה ז' פרק י"א דמנחות:

צוק. עיין במשנה ו':

שבעה ומחצה לכל מיל. [כתב הר"ב] שהן י"ב מיל. וז"ל התוספות בפ"ב דב"ב דף כ"ג. פעמים נותן שיעור בריסין ופעמים במילין. ופעמים בפרסה ע"כ. ופי' הר"ב רו"ס פסיעות כו'. עיין משנה ד' פ"ד דעירובין. והא דתנן התם במשנה ח', וכן ברפ"ה דנשכר לזויות, מסקי בתוספות דהכא דדוקא כשהולך מקרן דרומית מערבית של עולם למזרחית צפונית. אבל ההולך ממזרח העולם למערבו או מצפון לדרום אין נותנין לו זויות דאלת"ה הרי היה יכול לילך בכאן יותר מאלפים אמה כפי אלכסונן שהן ת"ת אמה תרי חומשיהן ע"כ וכבר כתבתי בזה שם רפ"ה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ט) (על המשנה) הבבליים. לא בבליים היו אלא אלכסנדריים כו'. גמרא:

(י) (על הברטנורא) פעמים נותן שיעור בריסין ופעמים במילין ופעמים בפרסה. תוספ':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

וכבש עושין לו מפני הבבליים: פ"ד דהלכות שקלים סי' ח' ובגמ' אמר רבה ב"ב חנא לא בבליים היו אלא אלכסנדריים היו ומתוך ששונאים בני ארץ ישראל את הבבליים היו קורין כל קלי הראש ועושי דבר שלא כהוגן על שמם: תניא א"ר יהודה לא בבליים היו אלא אלכסנדריים היו א"ל ר' יוסי תנוח דעתך שהנחת דעתי:

טול וצא טול וצא: גמר' תנא מה את שהי צפירא דן וחובי דרא סגיאין:

תשעים ריס: מציעא דף ל"ג ס"פ אלו מציאות כתבו תוס' ז"ל דאית דגרסי רוס דשבעה ומחצה רוס עולה אלפים דהוי שיעור מיל: ומה שכתוב בפי' ר"ע ז"ל שהם אלפים פסיעות פחות חמש נראה שמהם שתה וכן כתוב ג"כ בערוך בערך רוס וכתב וזה חסרון החמש אל יקשה בעיניך לפי שלא היה יכול לעשות ריס שהיה עולה החשבון יותר מאלפים ולכן העמידו ברוס ומאתים וששים ושש דהיינו רוס הוי מטחוי קשת ע"כ וכן כתבו תוס' ז"ל ג"כ בפ' לא יחפור (בבא בתרא דף כ"ג) קרוב לזה:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

וכבש עשו לו: כעין גשר גבוה יותר מקומת איש עשו לו בעזרה מעיו"כ שילך עליו, ולא יכלו ההמון ליגע בו:

מפני הבבליים: בש"ס קאמר דאלכסנדריים היו ואעפ"כ כינה אותן בבליים על שהתנהגו א"ע כבבליים בני בלי דרך ארץ:

שהיו מתלשים בשערו ואומרים לו טול וצא טול וצא: שימהר לבוא למדבר, ויראו שיתלבן הלשון זהורית שבפתח ההיכל, כסוף פרקן:

מיקירי ירושלם: חשובי העיר:

היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה: סוכות עשו לו בדרך ובני אדם שם ללוותו מסוכה לסוכה:

עשר סוכות מירושלם ועד צוק: הוא ההר הזקוף שמשם דחף השעיר:

שבעה ומחצה לכל מיל: נמצא תשעים ריס. שנים עשר מיל והן כ"ד אלפים אמה, שהוא ב' פרסאות אשכנזיות, ולווהו מיל שמכל סוכה לסוכה, ולא זכיתי לידע מה קמ"ל תנא כמה ריס היה מן ירושלים עד צוק וכמה ריס יש בכל מיל, ואפשר משום דמדת ריס היה ידוע טפי לכל אדם ממדת מיל:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת

מפרשי הגמרא

פרק זה בתלמוד הבבלי