משנה יבמות ו דפוסים
משנה יבמות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
הבא על יבמתו, בין בשוגג, בין במזיד, בין באונס בין ברצון, אפילו הוא שוגג והיא מזידה, הוא מזיד והיא שוגגת, הוא אנוס והיא לא אנוסה, היא אנוסה והוא לא אנוס, אחד המערה ואחד הגומר, קנה, ולא חלק בין ביאה לביאה.
משנה ב[עריכה]
וכן הבא על אחת מכל העריות שבתורה, או פסולות, כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, פסל, ולא חלק בין ביאה לביאה.
משנה ג[עריכה]
אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, מן האירוסין לא יאכלו בתרומה.
רבי אליעזר ורבי שמעון מכשירין.
נתארמלו או נתגרשו, מן הנישואין פסולות, מן האירוסין כשרות.
משנה ד[עריכה]
כהן גדול לא ישא אלמנה, בין אלמנה מן האירוסין בין אלמנה מן הנישואין, ולא ישא את הבוגרת.
רבי אליעזר ורבי שמעון מכשירין בבוגרת.
לא ישא את מוכת עץ.
אירס את האלמנה, ונתמנה להיות כהן גדול, יכנוס.
ומעשה ביהושע בן גמלא שקידש את מרתא בת בייתוס, ומינהו המלך להיות כהן גדול, וכנסה.
שומרת יבם שנפלה לפני כהן הדיוט, ונתמנה להיות כהן גדול, אף על פי שעשה בה מאמר, הרי זה לא יכנוס.
כהן גדול שמת אחיו, חולץ ולא מייבם.
משנה ה[עריכה]
כהן הדיוט לא ישא איילונית, אלא אם כן יש לו אשה ובנים.
רבי יהודה אומר, אף על פי שיש לו אשה ובנים, לא ישא איילונית, שהיא זונה האמורה בתורה.
וחכמים אומרים, אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות.
משנה ו[עריכה]
לא יבטל אדם מפריה ורביה, אלא אם כן יש לו בנים.
בית שמאי אומרים, שני זכרים.
ובית הלל אומרים, זכר ונקבה, שנאמר, (בראשית ה) זכר ונקבה בראם.
נשא אשה, ושהה עמה עשר שנים, ולא ילדה, אינו רשאי לבטל.
גירשה, מותרת לינשא לאחר.
ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים.
ואם הפילה, מונה משעה שהפילה.
האיש מצווה על פריה ורביה, אבל לא האשה.
רבי יוחנן בן ברוקא אומר, על שניהם הוא אומר, (בראשית א) ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו.
משנה יבמות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב