משנה חולין ז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק ז · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

האוכל מגיד הנשה כזית, סופג ארבעים.

אכלו ואין בו כזית, חייב.

אכל מזה כזית ומזה כזית, סופג שמונים. רבי יהודה אומר, אינו סופג אלא ארבעים.

נוסח הרמב"ם

האוכל מגיד הנשה כזית סופג את הארבעים אכלו ואין בו כזית חייב אכל מזה כזית ומזה כזית סופג שמונים רבי יהודה אומר אינו סופג אלא ארבעים.

פירוש הרמב"ם

האוכל מגיד הנשה כזית סופג ארבעים אכלו ואין כו': אין אסור מן התורה אלא מה שעל הכף בלבד ושאריתו וירכתו אסור מדרבנן לפיכך מי שאכל כזית מן הגיד שעל הכף לוקה מדרבנן ואין הלכה כרבי יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אכלו ואין בו כזית חייב - משום דבריה הוא, חייב בכל שהוא, כאוכל נמלה כל שהוא שחייב:

מזה כזית - מירך של ימין כזית, וכן מירך של שמאל:

אינו סופג אלא ארבעים - דסבר ר' יהודה אינו נוהג אלא בשל ימין, דדריש הירך המיומנת שבירך יא. ואין הלכה כרבי יהודה:

פירוש תוספות יום טוב

אכלו ואין בו כזית חייב. כתב הר"ב משום דבריה הוא. עמ"ש במשנה ב' פ"ג דמכות:

רבי יהודה אומר אינו סופג אלא ארבעים. כתב הר"ב דסבר רבי יהודה אינו נוהג אלא בשל ימין. דהכי נמי אמרינן בגמ' [דף צ' ע"ב] אמתני' דר"פ. ובירך של שמאל מתני' דלא כר' יהודה כו'. ומ"ש דדריש הירך המיומנת שבירך. ורבנן ההוא דפשיט איסוריה בכוליה ירך [הוא וקנוקנותיו ושרשיו נפשטין בכל הירך והיינו גיד הפנימי הגדול הנמצא בתחלת פריעת הירך] [רש"י] לאפוקי חיצון דלא. גמ' דף צ"א. ועיין סוף פרק י':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על הברטנורא) ורבנן, דפשוט איסוריה בכוליה ירך, [הוא וקנוקנותיו ושרשיו נפשטין בכל הירך, והיינו גיד הנשה הפנימי הנמצא בתחלת פריעת הירך. רש"י.] לאפוקי חיצון דלא. גמרא:


פירושים נוספים