משנה בכורות ב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת בכורות · פרק ב · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

שתי רחלות שלא בכרו, וילדו שני זכרים, נותן שניהם לכהן.

זכר ונקבה, הזכר לכהן.

שני זכרים ונקבה, אחד לו ואחד לכהן.

רבי טרפון אומר, הכהן בורר יב לו את היפה.

רבי עקיבא אומר, משמנים ביניהן, והשני ירעה עד שיסתאב.

וחייב במתנות.

רבי יוסי פוטר.

מת אחד מהן, רבי טרפון אומר, יחלוקו.

רבי עקיבא אומר, המוציא מחברו עליו הראיה.

שתי נקבות וזכר, או שני זכרים ושתי נקבות, אין כאן לכהן כלום.

נוסח הרמב"ם

שתי רחליו שלא ביכרו וילדו שני זכרים שניהם לכוהן זכר ונקבה הזכר לכוהן שני זכרים ונקבה אחד לו ואחד לכוהן רבי טרפון אומר כוהן בורר לו את היפה רבי עקיבה אומר משמנין ביניהן והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות רבי יוסי פוטר מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבה אומר המוציא מחברו עליו הראיה שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכוהן כלום.

פירוש הרמב"ם

שתי רחלות שלא בכרו וילדו ב' זכרים נותן שניהן כו': הפירוש על זה כמו שהפירוש במה שלפניו והוא ידוע שמאחר שאמר עד שתביא ב' נקבות אנו אומרים כל אחת ילדה נקבה בתחלה ולפיכך אין לכהן כלום והלכה כר"ע:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

' -אין פירוש למשנה זו

פירוש תוספות יום טוב

וילדו שני זכרים שניהן לכהן. עיין מ"ש בשם התוס' בפ"ק משנה ג':

רבי טרפון אומר הכהן בורר לו את היפה. דמסתמא דילידא חדא שביח טפי. ובהכי עביד צריכותא בגמרא, דקמ"ל דאף בזו פליג ר"ע:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יב) (על המשנה) בורר. דמסתמא דילדה חדא שביח טפי. ובהכי עביד צריכותא בגמרא, דקמ"ל דאף בזו פליג ר"ע:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שתי רחלות שלא בכרו וכו':    גמרא וצריכא דאי אשמעינן קמייתא רחל שילדה שני זכרים ה"א בההיא קאמר ר"ע כהן נוטל כחוש משום דשני זכרים מחדא רחל נפיק ומספקא מילתא והמע"ה אבל שתי רחלות שילדו שני זכרים ונקבה דתרין נפקי מחדא וחדא מחדא אימא מודי ליה לר' טרפון דכהן בורר לו את היפה דלפיכך הוא יפה שיצא יחיד ולא היתה נקבה עמו וזהו ודאי בכור גמור ואי אשמועינן בהא בהא קאמר ר' עקיבא דתרויהו לא בכרו אבל א' בכרה ואחת שלא בכרה וילדו שני זכרים אימא מודי ליה לר"ט דהך דלא בכרה שביח ושמין טפי וכדאמרינן בפ"ק דתמורה מר זוטרא איקלע בי רב אשי אייתי לקמיה בשרא אמרו ליה ליכול מר דמברי משום דבוכרא הוא וה"א כיון דחזינן דהאי שביח טפי ודאי שהוא הבכור ומודה ר' עקיבא שהכהן נוטלו צריכא. ועיין במ"ש לקמן פ' יש בכור סימן ג':

שני זכרים ונקבה אחד לו ואחד לכהן:    שהרי היתה נקבה עמו ואיכא למימר נקבה יצאה תחלה:

משמנין בניהם:    כהן נוטל כחוש:

השני ירעה:    בעין צ"ל:

יחלוקו:    דחזר בו ר"ט מקמייתא:

שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום:    דאיכא למימר כל חדא וחדא ילדה זכר ונקבה ויצאת נקבה תחלה:

תפארת ישראל

יכין


בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים