משנה אהלות טז ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק טז · משנה ה | >>
היה בודק, הגיע לנחל או לשלולית או לדרך הרבים, מפסיק.
שדה שנהרגו בה הרוגים, מלקט עצם עצם והכל טהור.
המפנה קברו מתוך שדהו, מלקט עצם עצם והכל טהורטז.
בור שמטילים לתוכו נפלים או הרוגים, מלקט עצם עצם והכל טהור.
רבי שמעון אומר, אם התקינו לקבר מתחלה, יש לו תבוסה.
נוסח הרמב"ם
היה בודק -
- הגיע לנחל, או לשלולית, או לדרך הרבים - יפסיק.
- שדה שנהרגו בה הרוגים -
- מלקט עצם עצם - הכל טהור.
- המפנה קברו מתוך שדהו -
- מלקט עצם עצם - הכל טהור.
- בור שמטילין לתוכו נפלים או הרוגים -
- מלקט עצם עצם - הכל טהור.
- רבי שמעון אומר:
- אם התקינו לקבר מתחילה - יש לו תבוסה.
פירוש הרמב"ם
כבר ביארנו בשני מפאה ששלולית היא אמת המים אשר תצא מן הנהר להשקות בו הגנות והפרדסים.
ודרד הרבים לא יקבר אדם בו, ולזה לא יצטרך בדיקה, ולכן כאשר הגיע לזה כבר סיים שכונת קברות ולא יצטרך להשלים עשרים אמה.
ואין הלכה כרבי שמעון:
פירוש רבינו שמשון
היה בודק. להשלים עשרים אמה:
שלולית. מקום שמי גשמים שוללים שם:
מפסיק. מקום הנחל והשלולית ודרך רשות הרבים אבל בודק מצד אחר כדמשמע בתוספתא:
והכל טהור. דאין להם תבוסה הואיל ולא נתקנה לקבר כדקאמר גבי בור:
יש לו תבוסה. לאו למימר שאם לא נטל תבוסתו מקומו טמא דהא אוכל בדמעו תנן כדפרישית לעיל אלא משום דקתני רישא מלקט עצם עצם ואין צריך ליטול יותר והשתא חייב ליטול גם התבוסה כיון דמסלק המת כדדרשי' בסוף נזיר (דף סה.) ונשאתני ממצרים ממצרים טול עמי ועוד אתא למימר דאפילו לפנותו אסור כיון דהתקינו לקבר:
תניא בתוספתא [שם] מצא אחד בצד רה"ר מכאן ושנים בצד רה"ר מכאן בודק מכאן ומכאן ומניח את רה"ר אחד בצד גדר מכאן ושנים בצד גדר מכאן בודק מכאן ומכאן ואין צריך לבדוק מקום הגדר שכן דרך הבונה להיות לו בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה ואי זו היא בתולה כל שאין לה רושם ואין עפרה תיחוח: בדק והגיע למים הרי זו כבתולה בדק ומצא שם חרס אין זו בתולה. פי' מצא שם חרס אין זו בתולה דחרס בידי אדם הוא ואית דגרסי הרי זו בתולה ואין בודק מן החרס ולמטה כדאשכחנא בדוד (מכות דף יא.) כשכרה שיתין כרה אלף אמה [לפנינו בגמ' דמכות יא. גם בסוכה נג. ליתא הכי אמנם רש"י בסוכה נג: כתב כך בשם אגדת שמואל שמצאו דוד על פני נקב התהום וכו' ע"ש ובמכות יא. כתב רש"י ד"ה קפא תהומא בשם גמ' ירושלמי שמצאו שם חרס וכו'] (ומצא חרס).
עוד תניא בתוספתא [פט"ז] נמצאת אומר שלש קברות הן קבר הנמצא מפנין אותו פינהו מקומו טהור ואסור בהנא' קבר המזיק את הרבים מפנין אותו פינהו מקומו טהור ואסור בהנאה קבר הידוע אין מפנין אותו פינהו מקומו טהור ומותר בהנאה שדה שאבד קבר בתוכה הנכנס לתוכה טמא בדק ומצא בה קבר הנכנס לתוכה טהור שאני אומר הקבר שאבד הוא הקבר הנמצא בדק ומצא בתוכה ג' קברות הנכנס לתוכה טהור ואין חוששין שמא שכונת קברות הן המפנה קברו לרה"ר והלך לשם אדם מפנה עצם עצם והכל טהור מי שנפחת קברו לתוך שדהו מפנה עצם עצם והכל טהור מעשה ביהודה והלל אחיו בניו של ר"ג שהיו מהלכין בתחום עכו ומצאו אדם אחד שנפחת קברו לתוך שדהו אמרו לו לקט עצם עצם והכל טהור פוסא שמטילין לתוכו הרוגין מלקט עצם עצם והכל טהור והנקבר שלא ברשות אין לו תבוסה ואין לו שכונת קברות רשב"ג אומר הנפלים אינן קונין את הקבר ואין להן תבוסה והנקבר שלא ברשות יש לו תבוסה ר' יהודה אומר בור שמטילין לתוכו נפלים טהור א"ר יהודה מעשה בשפחתו של מסיק אחד ברימון שהטילה נפל לבור ובא כהן והציץ בו לידע מה הפילה ובא מעשה לפני חכמים וטהרוהו מפני שחולדה וברדלס מצויין שם וגוררין אותו מיד. פי' מקומו טהור דהא פינהו ואסור בהנאה דשמא ההוא קבר דהאי מת הוא ובפ' נגמר הדין (דף מז:) אייתי הך ברייתא וגרסינן התם קבר הנמצא מותר לפנותו פינהו מקומו טהור ומותר בהנאה קבר הידוע אסור לפנותו פינהו מקומו טמא ואסור בהנאה קבר המזיק הרבים מותר לפנותו פינהו מקומו טהור ואסור בהנאה והשתא לפי גירסא זו קבר הנמצא כגון שהיה חורש ויודע בעל השדה שלא צוה מעולם לקוברו שם ובגזילה נקבר שם. קבר הידוע שנקבר מדעת בעל השדה. קבר המזיק הרבים שקבור במקום הילוך הרבים ומיטמאים באהלו. ובירושלמי דנזיר פרק בתרא אמרינן קבר המזיק הרבים מפנין אותו פינהו מקומו טהור ואסור בהנאה הורי רבא בר כהנא בכפר עוקבא מקומו מותר בהנאה מה פליג כאן בשקדם [הוא את] העיר כאן בשקדמתו העיר. פוסא בור בלע"ז פוש"א: אין קונין את הקבר דכתיב (דברים יט) לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל כל שיש לו נחלה יש לו גבול ושאין לו נחלה אין לו גבול ומיהו קשיא לי א"ה אפילו עבדים נמי דבכה"ג בריש פ' בתרא דנזיר (דף סא.): ואין (לו) [להן] תבוסה רבנן פליגי עליה בסוף נגמר הדין (דף מח.): מסיק אחד. אית דגרסי מוסק והוא מוסק זיתים ואית דגרסי מציק אנס ומייתי לה פ"ק דפסחים (דף ט.). ולההוא שינויא דמשני התם שהטילה כמין נפל [נראה דצ"ל קשה דהא כו'. ועי' תוס' ע"ז מ"ב. ד"ה שהטילה וצ"ע] דהא בור שמטילין בו נפלים קתני רישא דטהור:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
היה בודק - להשלים עשרים אמה:
לנחל - נהר:
לשלולית - אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה שאמות אחרות של מים שותות ממנה:
או לדרך הרבים - שאין קוברים בה את המת:
מפסיק - ואינו בודק עוד להשלים עשרים אמה:
והכל טהור - ואין להם תפוסה טו. אלא מלקט העצמות בלבד ואין צריך ליטול יותר:
רבי שמעון אומר כו' - ואין הלכה כר"ש:
פירוש תוספות יום טוב
מלקט עצם עצם והכל טהור. פי' הר"ב ואין להם תפוסה כו'. וכל שכן שאין להם שכונת קברות וטעמא פירש הר"ש הואיל ולא נתקנה לקבר כדקאמר גבי בור ועי' במשנה ה פרק בתרא דעדיות:
המפנה קברו מתוך שדהו כו'. בתוספ' המפנה קברו לרשות הרבים והלך לשם אחר [גי' הר"ש אדם] מפנה עצם עצם. והכל טהור:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(טו) (על הברטנורא) וכל שכן שאין להם שכונת קברות. וטעמא, הואיל ולא נתקנה לקבר. הר"ש:
(טז) (על המשנה) המפנה כו'. בתוספתא, המפנה קברו לרשות הרבים והלך לשם אדם מפנה עצם כו':
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
שילולית. פי' הר"ש והרא"ש ז"ל מקום שמי גשמים שוללין שם:
מפסיק. ואינו בודק עוד להשלים עשרים אמה אבל בודק מצד אחר כדמשמע בתוספתא. הר"ש והרא"ש ז"ל:
המפנה קברו. שקברו שם אדעתא לפנותו:
יש לו תבוסה. ואסור לפנותו הרא"ש ז"ל. ומצאתי שנמחקו מלות ר"ש אומר והגיהו ואם התקינו לקבר וכו' וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל וכתב כן מצאתי ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
הגיע לנחל: ר"ל נהר קטן. וכ"ש גדול.
או לשלולית: בב"ק [ס"א א'] אמרינן דלשמואל שלולית הוא עמק שבין ההרים. שכשהגשמים מרובים מתכנסין ונשללים לשם שטף מי הגשמים מן ההרים שסביבות העמק [וא"כ יהיה מלת שלל לשון כינוס. כמו שלל של ביצים. דר"ל המעי של העוף שכל הביצים שנתעבר העוף מהן כנוסים עליו. וכ"כ אמרינן במ"ק [כ"ו ב'] שוללת קריע'. וכ"כ אמרינן [פרה פי"ב מ"ט ועוקצין פ"ב מ"ו] שלל הכובסין. דר"ל שאינן תפורין מהודקין יחד. רק כנוסין זל"ז] ולר' יוחנן שלולית היא חפירה עשויה בידי אדם סמוך לאמת המים. ועושין כן כדי שכשירבו המים בהאמה. לא ישטפו משפתו להשדה. רק ירדו לשם מהאמה [ולפ"ז מלת שלולית לשון חטיפה הוא. שחוטפין המים ממקום גדילתן. לתוך החפירה שבשפת האמה]. וקמ"ל הכא דאף שאין המים תדירין שם. אפ"ה מדמצויין שם ביאת מים לא חיישינן שיקברו שם:
או לדרך הרבים: דרבים מצויין לילך שם. ומהאי טעמא גם כן אין לחוש שיקברו שם ויגרמו טומאה לרבים:
מפסיק: ואין צריך לבדוק בעבר השני לתשלום העשרים אמה. וכ"כ במצא סלע מחובר בולט מהקרקע באמצע בדיקתו. אין צריך לבדוק משם ולהלן [רמב"ם פ"ט מטו"מ]. ולא דמי לדלעיל סי' [מ"ה] שכשמגיע לסלע בודק ממנו ולהלן. דהתם שאני. די"ל שאפשר למעלה מהסלע היה הכוך. משא"כ הכא הרי הסלע בולט:
שדה שנהרגו בה הרוגים: אפי' ישראלים:
והכל טהור: נ"ל דהאי הכל טהור. לרבויי אתא. דלא לבד מקום שכיבתן טהור. דהרי פינה אותם. והרי הרוגים אין להם תבוסה [כנזיר ס"ה א']. אלא גם שכונה שלהן. דהיינו לבדוק משם ולהלן כ' אמה. ג"כ א"צ. דמדלא הונחו שם מדעת. לא חיישי' שאחר שנהרגו אלו שם יחדו אותו מקום לקברות:
המפנה קברו מתוך שדהו: כך היה דרכם. בתחלה קברו את המת במהמורות. והיינו חפירה עמוקה ולחה כדי למהר עיכול הבשר. ואח"כ מלקטין העצמות וקוברין אותן במקום נכבד [כירושלמי מ"ק פ"א ה"ה. ונ"ל דעשו כן משום דכל עוד שלא נתעכל הבשר עדיין הדין מתוח על הנפש. כמ"ש המקובלים. ורמז לדבר אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל] וקאמר הכא שכשקבר המת תחלה בשדהו. לא על דעת שישאר שם קבור עולמית רק עד כדי שיתעכל הבשר שם כשמפנהו הר"ז מלקט וכו'. ויש ספרים שגורסים בתוך שדהו והיא היא שוה עם הגי' מתוך שדהו. דר"ל שמפנה קבר שהוא בתוך שדהו:
מלקט עצם עצם והכל טהור: ר"ל ג"כ כלעיל דאין לו תבוסה ושכונה. דאע"ג דהונחו שם ג' מתים מדעת. עכ"פ דעתו היה לחזור ולטלן משם ולהכי לא חיישינן שאח"כ קבר שם מתים אחרים:
והכל טהור: אע"ג שהונחו שם מדעת. אפ"ה כל נפל או הרוג אין לו תבוסה. וגם שכונה אין להם. לא לבד מדאין קבורים שם מד' ועד ח' אמות וכלעיל וכל כה"ג הרי אפי' בגדולים שמתו כדרכן אין להם שכונה אלא גם בל"ז דדוקא בקבורים בדרך כבוד במערה חיישינן שהיו שם מערות אחרות סביב. אבל אלו שהושלכו לבור. דרך בזיון הוא. ולהכי אין חוששין שסמכו להבור קברים אחרים שיהיה גם להם בזיון שקבורים סמוך למקום בזיון. וקמ"ל בבא זו טפי מרישא. דאע"ג דיחדו להן בור זה להיות קבור שם עולמית. והרי בידים הטילום לשם. אפ"ה אין להם שכונה ותבוסה:
יש לו תבוסה: נ"ל דברישא מודה ר"ש דאין להן תבוסה. מדלא הונחו לשם מדעת. ופשעו לערוך מלחמה בשדה שאינה של וכדאמרן [בבועז סי' יג]. וגם בסיפא דוקא לענין תבוסה פליג ר"ש. מדהונחו שם מדעת. אבל שכונה גם ר"ש מודה דלית להו ומטעמא דאםפרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת