מצוה:להניח לשכיר לאכול מהמחובר שעושה בו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


להניח לשכיר לאכול מהמחובר שעושה בו

מצוה זו נוהגת בזמן הזה

כה כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן.     כו כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת בְּיָדֶךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ. (דברים כג, כה-כו)

בחז"ל
משנה: מסכת בבא מציעא, פרק ז

בראשונים
משנה תורה: הלכות שכירות, פרק יב
ספר המצוות לרמב"ם: עשה רא    ספר החינוך: מצוה תקעו    ספר מצוות גדול: עשה צא

באחרונים
שולחן ערוך: טור חושן משפט, סימן שלז


המצווה בספר מצוות ה', לרב ברוך הלפרין; מתוך פורטל המצוות של אתר דעת

לרשימת כל דפי המצוות בוויקיטקסט, לחצו כאן