מצודות על שופטים א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מצודות על שופטים · א · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בתחלה" - לקחת חלקו אשר נפל בגורלו ועדיין לא כבש.

"מי יעלה לנו" - עם כי כל אחד נלחם בעבור חלקו, אמר לנו כי כאשר יעלה מי מהם בהכנעני ויגבר עליו יביא המורך בלבם והתועלת לכולם.

"בה'" - באורים ותומים.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה נתתי" - ויביא הוא המורך בלב כל

"יהודה" - שבט יהודה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשמעון" - לשבט שמעון

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"אדוני בזק" - כך שמו וכן (יהושע י א) אדוני צדק

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ויקצצו" – ענין חתוך וכריתה כמו "וקצץ פתילם(שמות לט, ג).

"בהנות" – אצבעות אגודל כמו "בהן ידם הימנית(שמות כט, כ).

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויביאהו ירושלם" - כי משם הלכו להלחם בה

"מקצצים" - אשר צויתי לקצצם

"היו מלקטים" - משיורי המאכל הנופל תחת השלחן

מצודת ציון

"מלקטים" - לשון לקיטה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"שלחו" - על כי אם מי יבעיר האש באחד מן המקומות עשה יעשה שליחותו והולך ממקום למקום ושורף הכל לזה נקרא בלשון שלוח

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"והשפלה" - העמק

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וילך יהודה" – הם כלב ואנשיו, שהם מבני יהודה. ואף שהמלחמה ההיא היתה בימי יהושע, חזר לספר יחד כל המלחמות שעשו בני יהודה, החדשות והישנות, ועם כל הנמשך.

מצודת ציון

"לפנים" – בימים הקדמונים.

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מה לך" - מה נחסר לך אשר תרצי לבקש עליו

"ותצנח" - לכבוד אביה הפילה עצמה מעל החמור בכח כאלו נעצה בארץ

"ותסיתהו" - היא פיתתה אותו לתת לה רשות שהיא תשאל מאביה השדה

"בבואה" - לבית בעלה

מצודת ציון

"ותסיתהו" - מלשון הסתה ופתוי

"ותצנח" - ענין נעיצה כמו (לקמן ד כא) ותצנח בארץ ורצה לומר נפלה בכח וכאלו נעצה בארץ

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גלת עלית" - שדה ובה מעין ממעל ומעין מתחת

"ונתתה לי" - לזאת אשאל אשר תתן לי שדה אשר בה מעין הנובע מים

"ארץ הנגב" - חלקת שדה יבשה מבלי מעיני המים

מצודת ציון

"הבה" - תנה כמו (בראשית מז טו) הבה לנו לחם

"ברכה" - מתנה ומנחה וכן (שם לג יא) קח נא את ברכתי

"הנגב" - ענין יובש כמו (ישעיהו כא א)כסופות בנגב

"נתתני" - נתת לי

"גלות" - מעין כמו (שיר השירים ד יב)גן נעול

"עלית" - מלשון עליון

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את העם" - עם בני יהודה

"וילך וישב" - קרא כל בני המשפחה כולה בלשון יחיד וכן (תהלים קיח ב) יאמר נא ישראל

"עלו מעיר התמרים" - כי שמה ישבו בין הכנענים וכשבאו בני יהודה להלחם בם קראו לשלום לבני קיני ועלו משם ללכת עם בני יהודה למדבר יהודה וגו'

"קיני" - הוא יתרו אשר היה חותן משה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ויחרימו" - ענין אבדון וכליון

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לא להוריש" - תחסר מלת יכול ורצה לומר שהרי לא היה ביכלתו להוריש יושבי העמק על כי להם רכב ברזל לא עצר כח להורישם עם שישבו בעמק הנוח לכבוש יותר מן היושב בהר ואיך אם כן הוריש יושב ההר הקשה יותר ויותר אלא יד ה' עשתה זאת ואת יושבי העמק הניח לנסות בם את ישראל כמו שכתוב למטה (לקמן ב כב) ואם הניח יושבי ההר וגירש יושבי העמק היו חושבים בכח ידם יוכלו לגרש יושבי העמק עם כי רכב ברזל להם ועל יושבי ההר הקשה יותר לא יוכלו להתגבר לזה הוריש יושבי ההר והניח יושבי העמק

"ויהי ה' וגו' ויורש את ההר" - רצה לומר מה שהוריש יהודה יושבי ההר לא היה בעוצם ידו כדרך הטבע כי אם יד ה' עשתה זאת

מצודת ציון

"ויורש" - מלשון גרושין

"רכב ברזל" - אנשי רכב חזקים כברזל

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"הענק" - אנשים גבוהי הקומה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"היבוסי" - שם העו"ג

"בני בנימן" - כי ירושלים היתה מנחלתם ולבד רצועה אחת היה לו ליהודה בה כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (זבחים נג ב)

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם הם" - כמו שבני יהודה נלחמו לכבוש גורלם כן נלחמו בני יוסף בגורלם

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ויתירו" - ענין חקירה וחפוש כמו (במדבר יג ב)ויתרו את ארץ כנען

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"השומרים" - כי מבני יוסף שמרו מול השער לראות אם יצא מי מן העיר לשאלו המבוא

"ועשינו עמך חסד" - כאשר נכבוש את העיר

מצודת ציון

"מבוא" - מלשון ביאה

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שלחו" - לחפשי ולא הכום עם בני העיר

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ויואל" - ענין רצון וכן (שמות ב כא) ויואל משה

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לא הורישו" - הסבה היה בזה על שלא הורישם בתחלה בהיות לאל ידם ולזאת קמו עליהם ומשלו בארץ

"וישב האשרי" - רצה לומר לא ישב הכנעני בקרב ישראל כגרים היושבים בתוך אדני הארץ כי אם בהפוך שהאשרי היה היושב בתוך הכנעני כי הם היו יושבי הארץ ואדוניה

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישבי בית שמש כו'" - רצה לומר אבל אותן היושבים בבית שמש וגו' אשר לא היו מאנשי הכנעני הם לבד היו למס לנפתלי ולא הכנעני שבתוכם או יאמר שהם נתנו המס לכנעני ולא לנפתלי

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ההרה" - דחקום להשאר בהר כי לא הניחום לרדת להעמק

מצודת ציון

"וילחצו" - ענין דחק כמו (במדבר כב כה) ותלחץ אל הקיר

"לא נתנו" - לא הניחו כמו (בראשית לא ז) ולא נתנו אלהים

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יד בית יוסף" - כי נחלתם היתה סמוכה לנחלת בני דן יושבי הערים האלה ולחמו מלחמת בני דן וכבדה ידו עליהם עד שנתנום עוד למס

"ויואל האמורי" - אחרי זה רצו להשגב עוד לעלות ההרה ולשבת גם בה

מצודת ציון

"ותכבד" - ענינו כמו ותחזק

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וגבול האמורי" — מוסב למעלה, לומר: וגם גבול האמורי וגו' היו למס עד שלא יוכלו להורישם.