מצודות על מלכים א יא
<< · מצודות על מלכים א · יא · >>
פסוק א
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת ציון
"אכן" - באמת
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת ציון
"מלכום" - הוא מולך
"שקץ" - כנהו בלשון גנאי והוא ענין תעוב
מצודת דוד
פסוק ו
מצודת דוד
פסוק ז
מצודת דוד
"אז יבנה" - רצה לומר כאשר הניח לנשיו אז נחשב לו כאלו הוא בנה במה וגו'
"בהר" - הוא הר הזיתיםפסוק ח
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת ציון
"ויתאנף" - מלשון אף וכעס
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת דוד
"ולמען ירושלים" - לפי שנבחרה להיות בה בית המקדש ובכדי להעמיד כל עניני הבית על מכונו מהראוי הוא אשר ימלוך בה מלך מזרע בונה הבית להיות חושש וזריז במעשה אביו
"שבט אחד" - על יהודה יאמר ואף בנימין נכלל עמו על כי ירושלים עיר המלוכה היתה לנחלה לשניהם והוא היה טפל ליהודהפסוק יד
מצודת ציון
"שטן" - מקטרג להסית אנשיו ללחום בו
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת דוד
"ויך" - רצה לומר כי יואב הכה כל זכר באדום ובעבור מרבית חלליו היה דוד מקברם לרחמנות וחמלה
"את אדום" - רצה לומר באדום
"בעלות יואב" - כשעלה יואב שמה להכותם היה שם דוד לקבר החלליםפסוק יז
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת דוד
"ויתן" - פרעה נתן לו בית לשבת בה ואמר לתת לו לחם מאכלו ואף נתן לו ארץ לנחלה
"ויקומו ממדין" - כי ברחו דרך מדין ומשם באו לפארן ולקחו עמהם אנשים משם ללכת למצרים במרבית אנשים להיות נראה בעיני פרעה לשר וגדולפסוק יט
מצודת ציון
פסוק כ
מצודת ציון
"ותגמלהו" - ענין הפרדת היונק משדי אמו כמו (בראשית כא ח)ביום הגמל את יצחק
מצודת דוד
"בית פרעה" - בבית פרעה
"בתוך בני וגו'" - להיות מגודל עמהם ודומה להםפסוק כא
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת דוד
פסוק כד
מצודת ציון
"גדוד" - חיל אנשים
מצודת דוד
פסוק כה
מצודת ציון
"ויקץ" - מאס כמו (שם כז מו) קצתי בחיי
מצודת דוד
"וימלוך" - ומלך הוא בארם ולא נציב מלך מישראל
"ויקץ" - מאס בישראל ולא אבה שימשל עוד בארם כאשר מאז ששם דוד נציבים בארם כמו שנאמר בשמואל ב' (ח י)
"כל ימי שלמה" - מעת שסרח עד יום מותו
"ואת הרעה" - רצה לומר רעתו של רזון היתה עם הרעה אשר עשה הדד כי אם היה לבדו לא היה יכול לופסוק כו
מצודת דוד
"וירם יד" - מרד בו בעוד היה עבד לו
"אפרתי" - מבני אפריםפסוק כז
מצודת דוד
"סגר וגו'" - רצה לומר מאז היתה פרוצה חומת עיר דוד לצאת ולבוא בה אל המלך להגיש אליו דברי ריבותם והנה שלמה סגר הפרצה כאילו אינו חושש לעשות משפט העם
"וזה הדבר" - רצה לומר בדבר הזה מרד במלך אשר גינה מעשיו בפרסום ואמר שלמה בנה את המלוא ודוד הלא הניחו פנוי להתאסף בו לעת הצורךפסוק כח
מצודת ציון
"ויפקד" - ענין מנוי וגזברות כמו (שם לט ה) מאז הפקיד אותו
"סבל" - משא המס
מצודת דוד
"ויפקד אותו" - מאז עד לא הרים בו יד מינהו על סבל בית יוסף רצה לומר לגבות מהם המס
"כי עושה מלאכה" - רצה לומר שהוא מהיר וזריז במעשיופסוק כט
מצודת דוד
"ושניהם לבדם" - ולא היה שם מי לגלות הדבר אשר יעשה
"ויהי בעת ההיא" - כאשר מינהו ויצא מירושלים ללכת לגבות המס
"והוא" - על אחיה השילוני חוזרפסוק ל
מצודת ציון
"ויתפוש" - ואחז
מצודת דוד
פסוק לא
מצודת דוד
פסוק לג
מצודת דוד
"ולא הלכו בדרכי" - לא לימד אותן ללכת בדרכי וגו' כאשר עשה דוד אביו
"אשר עזבוני" - רצה לומר הניח את נשיו לעזוב אותי ולהשתחות לעבודת גילוליםפסוק לד
מצודת ציון
"אשיתנו" - אשימנו כמו (תהלים יב ו)אשית בישע
מצודת דוד
"כי נשיא אשיתנו" - כל ימיו אשים אותו לנשיא על כל ישראל כאשר הוא עתה
"את כל הממלכה" - רצה לומר שום דבר מן הממלכה לא אקח מידו ודוגמתו (שמות כ י) לא תעשה כל מלאכה ורצה לומר שום מלאכהפסוק לו
מצודת ציון
"ניר" - כמו נר
מצודת דוד
"לדוד עבדי" - להיות מזרעו מלך מושל
"ניר" - רצה לומר מלך מושל וכן הוא אומר (תהלים קלב יז) ערכתי נר למשיחי ויקרא המלך כן על שם שמשפיע ומאיר ובאורו נראה אורפסוק לז
מצודת דוד
פסוק לח
מצודת ציון
"נאמן" - מתקיים כמו (שמואל ב ז טז)ונאמן ביתך
מצודת דוד
פסוק לט
מצודת ציון
"ואענה" - מלשון עינוי ויסורין
מצודת דוד
"אך לא כל הימים" - כי בימי המשיח תשוב כל המלוכה לזרע דוד
"ואענה" - במה שאקח מידם עשרת השבטים
"למען זאת" - על שסרח שלמהפסוק מ
מצודת דוד
"אל שישק" - לא זהו שנשא שלמה בתו
"להמית וגו'" - בעבור שהרים בו יד ומתחילה ראה להזכיר הסיבה אשר בעבורה נתגאה ירבעם להרים יד במלךפסוק מא
מצודת דוד
"וכל אשר עשה" - מלבד מעשיו הנזכרים פה
"על ספר וגו'" - ספר מיוחד היה להם אשר יסופר בו כל דברי שלמה
<< · מצודות על מלכים א · יא · >>