מצודות על מלכים א י
<< · מצודות על מלכים א · י · >>
פסוק א
מצודת דוד
"לנסותו בחידות" - לשאלו דברים סתומים קשה הידיעה ואם יגידם תדע נאמנה שמאת ה' היתה לו החכמה
"לשם ה'" - רצה לומר שמעה אשר חכמתו איננה מטבע האנושי כי אם מה' היתה לופסוק ב
מצודת דוד
"עם לבבה" - אשר הסתירה מכל אדם ושמרה בלבבה ולא גלתה מאז לחשוב שהיה הדבר נשמע לשלמה
מצודת ציון
"בחיל" - עושר וקנינים כמו (ירמיהו יז ג)חילך וכל אוצרותיך
"כבד" - ענין רבוי
"יקרה" - חשובהפסוק ג
מצודת דוד
"לא היה דבר" - מכל דברי חידותיה לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה כי הכל ידע והגיד לה את כולם
"את כל דבריה" - אשר שאלה אותופסוק ה
מצודת דוד
"ולא היה וגו'" - אמר בלשון גוזמא לרוב התמהון
"ומלבושיהם" - הראוי לכל אחד לפי מה שהוא
"ועולתו" - דרך עלותו לבית ה'
"ומושב עבדיו" - כל אחד במקום הראוי לו וכן היה מעמד משרתיו כל אחד במקום הראוי לשירותופסוק ז
מצודת דוד
"הוספת" - החכמה הנמצא בך מרובה יותר מאשר הוגד ליפסוק ט
מצודת דוד
"באהבת ה'" - בעבור אהבת ה' לישראל שמך עליהם למלך לעשות כרוחב חכמתך משפט וצדקהפסוק יא
מצודת ציון
"אלמוגים" - הוא מין עץ יקר וחשובפסוק יב
מצודת דוד
"לשרים" - למשוררים
"לא בא כן" - מעולם לא בא משם בכמות רב ובגודל כאשר אז
"מסעד" - הוא העליה שזכר למעלה שהיה לבית ה' ולבית המלך רצה לומר מזה לזה ובדברי הימים (ב ט יא) נקרא מסילה על היותו מסילה ללכת בה וכאן נקרא מסעד לפי שהיה לו כעין מעקה מפה ומפה להיות העולה נשען ונסעד בהם
מצודת ציון
"מסעד" - משעןפסוק יג
מצודת דוד
"כל חפצה" - מהדברים היקרים שראתה בבית שלמה
"אשר נתן לה" - זולת שאלתה
"כיד המלך שלמה" - רצה לומר בנדיבת רב כראוי למלך שלמהפסוק יד
מצודת דוד
"אשר בא" - מאופירפסוק טו
מצודת דוד
"לבד מאנשי התרים" - לבד הזהב הבא אליו מאנשי התרים וגו'
מצודת ציון
"התרים" - הם הסוחרים הקטנים המחפשים ומרגלים אחר סחורה לקנות במקום הזול והוא מלשון (במדבר יג טו)לתור את הארץ
"ומסחר הרוכלים" - רוצה לומר ומן סוחרי הרוכלים והם מוכרי הבושם כמו (שיר השירים ג ו) מכל אבקת רוכל
"מלכי הערב" - הם הערביים
"ופחות" - שלטונים כמו (חגי א יד)פחת יהודהפסוק טז
מצודת דוד
"שש מאות זהב" - רצה לומר דינרי זהב
"יעלה" - היה נכנס בו
"זהב שחוט" - לרוב עשרו עשאם מזהב טוב עם כי הדרך לעשותם מברזל
מצודת ציון
"צנה" - מלבוש ממתכת יקיף כל הגוף להציל ממכת חרב כמו (תהלים ה יג)כצנה רצון תעטרנו
"שחוט" - נמשך כמו (ירמיהו ט ז)חץ שחוט לשונם ורוצה לומר זהב טוב נמשך כשעוהפסוק יז
מצודת דוד
"שלשת מנים" - ובדברי הימים (שם פסוק טז) נאמר שלש מאות זהב כי מנה הוא ליטרא ובו מאה דינרי זהב
מצודת ציון
"מגנים" - הוא שם כלי עשוי לאחוז ביד בעת המלחמה להגן בו וגם יש מגן עשוי מעור שלוק האמור בתחילת שמואל ב (א כא)פסוק יח
מצודת ציון
"שן" - שן הפיל
"מופז" - טוב ומזוקק ומבהיק וכן (שיר השירים ה יא) כתם פזפסוק יט
מצודת דוד
"וידות" - כעין זרועות יצא אצל מקום הישיבה להשען בהם
"אריות" - עשוים מזהב
"וראש עגול לכסא מאחריו" - למאחרי הכסא יצא ממעל היושב מכסה עגולה כעין כיפת כובע
מצודת ציון
"מעלות" - מדרגותפסוק כ
מצודת דוד
"מזה ומזה" - ששה מזה וששה מזה
"המעלות" - אשר יעלו בהם לשבת על הכסאפסוק כא
מצודת דוד
"אין כסף" - לא היה בהם כלי כסף כי הכסף לא היה נחשב למאומה
מצודת ציון
"סגור" - הנסגר בכור לצרפו להסיר הסיג
"למאומה" - לכלוםפסוק כב
מצודת דוד
"למלך בים" - המלך היה לו בים אניה הולכת תרשיש כאחת ויחד עם אני חירם מלך צור ואחת לשלש שנים תבוא האניה מן תרשיש (ויתכן שאין זה אופיר האמור למעלה ולשני המקומות שלח אניות)
מצודת ציון
"שנהבים" - הוא שן הפיל
"וקפים" - הוא הקוף הנזכר בדברי רבותינו ז"ל (יומא כט ב)ודומים הם בצורותיהם לבני אדם
"ותוכיים" - הם העופות היפות מאוד בנוצותיהם בחלוף המראות והוא הטווספסוק כד
מצודת דוד
"מבקשים וגו'" - היו חפצים לראות את פני שלמהפסוק כה
מצודת דוד
"דבר שנה בשנה" - מנהג שנה בשנה כי כן היה עת בואם פעם בשנה
מצודת ציון
"ושלמות" - ומלבושים
"ונשק" - כלי זיין כמו (ישעיהו כב ח)נשק בית היערפסוק כו
מצודת דוד
"וינחם" - מקצתם הניח בערי הרכב ומקצתם נשארו עם המלך בירושלים
"ויאסוף" - מן המנחות שהביאו לו לבד מה שהיה לו מאז האמור למעלה
מצודת ציון
"וינחם" - מלשון הנחהפסוק כז
מצודת דוד
"ויתן המלך וגו' כאבנים" - הניחם ברחוב העיר כאבנים ובעבור כי היו רבי המשקל לא היה מהאפשר לגנבם וללקחם
"אשר בשפלה" - הגדלים בשפלה הרבה מאוד
מצודת ציון
"כשקמים" - שם אילן גרוע ושפל כמו (שם ט ט) שקמים גדעו
"בשפלה" - בעמקפסוק כח
מצודת דוד
"ומקוה" - הנה התרגום לא תרגם מלת ומקוה ונראה מזה דעת התרגום שהיה שם מחוז נקרא קוה והמ"ם היא במקום מן ורצה לומר וגם מן קוה קנה סוסים ולא באופן אשר קנה ממצרים רק הוא שלח סוחריו והמה יקחו מן מחוז קוה במחיר רצה לומר בערך הראוי לפי השווי לא במקח ידוע וקצוב
"ומוצא הסוסים" - מקום מוצא הסוסים שהיה לשלמה ממצרים היה כי הם הוציאו הסוסים ממקומם להביא אל שלמה כי היה לו עמהם מקח ידוע וקצוב וכאשר יאמר במקרא שלאחריו
מצודת ציון
"במחיר" - ענין ערך הדבר ושוויה כמו (שמואל ב כד כד)אקנה מאותך במחירפסוק כט
מצודת דוד
"בידם יוציאו" - אנשי מצרים עצמם הוציאו הסוסים בידם להביאם למקום הקונה אותם או שעל מלכי החתים וגו' יאמר שהם יוציאו בידם ורצה לומר עם שגם הם נתנו ערך קצבת שלמה מכל מקום בהבאה למקומם לא היה להם יפוי הכח כשלמה
"וסוס בחמשים ומאה" - ומזה נשמע שהמרכבה הם ד' סוסים
"וכן לכל מלכי החתים" - גם להם מכרו אנשי מצרים במקח הקצוב הזה עם שהיו קרובים להם ולא היה להם מרחק רב להוליך הסוסים
"ותעלה ותצא" - רצה לומר הוצאה ממצרים והועלה לו מרכבה והם ד' סוסים בעבור מחיר שש מאות שקל כסף כי כן היה המקח קצוב ביניהם
<< · מצודות על מלכים א · י · >>