מצודות על מלכים א יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על מלכים א · יב · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי שכם וגו'" - בחשבם אשר בירושלים בהיות מקומו יתחזק למלוך מבלי למלאות שאלתם

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוא עודנו" - כשהיה עוד במצרים

"וישב" - עם כל זאת ישב במצרים ולא חזר מעצמו

"כשמוע" - אשר מת שלמה אויבו

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישלחו" - זקני העדה שלחו אחריו ללכת עמהם אל רחבעם להיות הוא ראש המדברים על כי ידעו בו שלא ישים למולו יד לפה וכאשר החל להרים יד בשלמה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואתה עתה" - רצה לומר אבל אתה הואיל ואינך בגודל מעלת אביך אשר באו לראות פניו מאפסי ארץ אם כן מה לך להרבות באנשי בית וסוסים עזוב אותם והקל עולנו

"הקשה את עולנו" - לכלכל בני ביתו הרב ומרבית הסוסים

מצודת ציון

"עולנו" - אמר במשל מעול ההושם בצואר הבהמה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכו עוד" - רצה לומר לכו לאהליכם והתעכבו עוד שלשה ימים ואחרי זה שובו אלי

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"את פני" - לפני

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תהיה עבד" - רצה לומר תדבר בהכנעה כעבד

"ועבדתם ועניתם" - תעבוד אותם בדברי הכנעה ותשיב להם על שאלתם דבר הראוי ועוד תוסיף לדבר דברים טובים מאשר לא שאלו הם

"והיו לך" - ואז יהיו לך לעבדים לעולם כי תמלוך בכל אשר תאוה נפשך

מצודת ציון

"ועניתם" - מלשון עניה ותשובה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויעזוב" - כי לא ישרה בעיניו

"גדלו אתו" - יחד מקטנותם

"אשר העומדים" - אשר היו העומדים לפניו

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קטני" - אצבעי הקטן עבה היא משתי מתני אבי רצה לומר אהיה עוד במעלה יותר מאבי

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעקרבים" - המכאיבים עוד יותר

"יסר אתכם" - למלאות די מחסורו

"ועתה" - הואיל ותגדל מעלתי אוסיף עוד על עולכם כי עוד יתרבו אנשי וסוסי ועליכם לכלכל

מצודת ציון

"העמיס" - ענין הטענת משא כמו (בראשית מד יג)ויעמוס איש על חמורו

"יסר" - מלשון יסורין והכאה

"בשוטים" - הוא כעין שבט כמו (משלי כו ג)שוט לסוס

"בעקרבים" - מין קוצים כמו (יחזקאל ב ו)ואל עקרבים אתה יושב

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל ירבעם" - אשר הוא ימלוך

"כי היתה סבה" - רצה לומר לא בעבור גודל סכלותו השיב מה שהשיב כי אם מה' היתה

"אל העם" - אשר שאלו להקל עולם

מצודת ציון

"סבה" - ענין הקפת הדבר והגורם לה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לאהליך ישראל" - אתה ישראל לכה לאהליך ולא תמליכו אותו

"עתה" - רצה לומר אתה רחבעם הבא מדוד מעתה ראה בהנהגת ביתך כאחד העם ואין לך עסק במלוכה

"ולא נחלה" - אבל לא ניתן לנו נחלה בעבור בן ישי

"מה לנו" - רצה לומר מהו החלק הניתן לנו בעבור דוד לשנהיה עבדים לזרעו

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התאמץ וגו'" - כי פחד לנפשו

"וישלח המלך" - שלח אל העם להחזירם בדברי רכות

מצודת ציון

"וירגמו" - השלכת האבנים נקראת רגימה

"התאמץ" - מלשון אומץ רוצה לומר התחזק

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ויפשעו" - מרדו כמו (מלכים ב ח כב)ויפשע אדום

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זולתי שבט יהודה" - ואף בני בנימין נכללו עמהם על כי ירושלים עיר המלוכה היתה לנחלה לשניהם ומפני כבוד שבט יהודה לא הוזכרו כי אינן רק טפלים להם

"כשמוע כל ישראל" - כי זקני העדה לבדם שלחו אחריו מאז וידעו ממנו וראוהו ולאחר זמן נשמע לכולם כי שב ממצרים

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויתר העם" - כי רבים משאר השבטים התגוררו בנחלת יהודה ובנימין

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי מאתי" - בהשגחה בא הדבר ולא במקרה

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויבן" - להיות עיר מבצר להשגב בה

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עתה תשוב" - רצה לומר מהרה ובזמן קרוב

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושבו אל רחבעם" - להיות הוא עליהם למלך

"אם יעלה" - כשיעלה העם הזה וגו'

"ושב לב" - לאהבו ולחפוץ בו בראותם כי לו לבדו הרשות לשבת בעזרה ולא לזולתו

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רב לכם" - רצה לומר מרחק רב לכם הדבר מאשר תעלו עד ירושלים

"הנה אלהיך ישראל" - פיתה אותם לאמר אשר השכינה תשרה על עגלי הזהב וכאשר טעו מאז בהעגל שעשה אהרן לזה אמר בהלשון הזה עצמו כמו שנאמר (שמות לב ח) אלה אלהיך ישראל וגו'

"ויועץ המלך" - עם יועציו

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד דן" - הרחיקו ללכת עד דן שהיתה בסוף הגבול וכאומר הנה מתחילה פיתם בעבור מרחק הדרך לירושלים ובסוף הרחיקו ללכת אל העגל אשר בדן

"לחטאת" - עם כי מתחלה לא היתה הכוונה לשם עבודדת כוכבים ומזלות אולם בהאריך הזמן חטאו בהם ועשום לעבודת כוכבים ומזלות ממש

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מקצות העם" - ממקצותם יהיה מי שיהיה

"בית במות" - עשה בדן בית להעמיד בו מזבחות

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר עשה" - מקצות העם

"והעמיד וגו'" - לעשות עבודת המזבח

"כן עשה וגו'" - כמו שעשה בדן כן עשה בבית אל

"ויעל" - העלה עולות על המזבח

"כחג אשר ביהודה" - לעשות בו כמצות חג הסוכות הנעשה ביהודה בט"ו לחודש השביעי

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר בדא מלבו" - אשר המציא ממחשבות לבו אשר לא כדת

"ויעל וגו' להקטיר" - ירבעם בעצמו עלה להקטיר את הקטורת אבל שאר הקרבנות העלו כהני הבמות במצותו

"ויעל" - העלה עולות כמו בדן

מצודת ציון

"בדא" - ענין המצאת הכזב כמו (נחמיה ו ח) מלבך אתה בודאם