מצודות על מלכים א ב
<< · מצודות על מלכים א · ב · >>
פסוק ב
מצודת דוד
"והיית לאיש" - עם שאתה עודך נער התחזק עצמך להיות כאיש השלם בשניו הואיל ואמות ואינני להדריכך בדרך תלך
"בדרך וגו'" - רצה לומר כמנהג הנהוג בכל הבריותפסוק ג
מצודת דוד
"למען תשכיל" - רצה לומר כשתשמור כל המצות תשכיל עוד מהם את כל אשר תעשה מהדברים אשר לא נאמרו בתורה כי מהם חכמה תקח לעבוד את ה'
"ואת וגו'" - הוא כפל ענין במלות שונות
"ועדותיו" - הם המצות אשר טעמיהם להעיד על נפלאות ה' כשבת ומועדי ה' והדומים
"ומשפטיו" - מה שבין האדם לחברו
"משמרת ה'" - הדברים אשר צוה ה' לשמרם ואל בינתך אל תשען
"ללכת בדרכיו" - להיות רחום ורב חסד כמוהו
"חקותיו" - הם המצות שלא נתגלו טעמיהם והמה כחק וגזירה
"מצותיו" - מה שבין אדם למקוםפסוק ד
מצודת דוד
"לאמר לא יכרת" - לפי שארכו הדברים אמר שוב לאמרפסוק ה
מצודת דוד
"ויתן דמי מלחמה" - הדם הראוי לשפוך במלחמה בגבורה מפורסמת שפך באנשי שלומי בערמתו
"בחגורתו וגו'" - רצה לומר במה שחגר חרבו מצומדת במתניו לרחבו בכדי שתהא נוחה ליפול בשחיה מועטת וכשיצא מול עמשא שחה מעט לתקן מנעלו ונפלה החרב מתערה והגביה בידו והכהו נפש ועמשא לא נשמר על כי ראה אשר מעצמה נפלה מתערה
"דמי מלחמה" - הדם הראוי לשפוך באנשי מלחמתי שפך הוא באנשי שלומי
"לשני שרי צבאות" - כי גם עמשא היה שר צבא לאבשלום אף בדעת דוד היה להעמידו תחת יואב
"אשר עשה לי" - וחוזר ומפרש שזהו אשר עשה לשני שרי וגו' כי על כי הם באו בהבטחת דוד והלכו בשליחותו ועם כל זאת הרגם יואב יחשב אם כן לדוד לכלימה בזה
"וגם אתה ידעת" - רצה לומר כמו שיודע אני כמו כן גם אתה ידעת ואין מהצורך לספר לך פרטי הדבריםפסוק ו
מצודת דוד
"כחכמתך" - לפי חכמתך תמצא לו עילה
"ולא תורד שיבתו" - רצה לומר עם שהוא איש שיבה לא תהדר פניו וראה שלא ירד לקבר בשלום במיתת עצמופסוק ז
מצודת דוד
"כי כן" - רצה לומר בזה הדבר עצמו קרבו אותי לאכול על שולחן אביהם וכאומר עוד תעשה עמהם חסד זולת מה שיהיו באוכלי שולחנך כי זהו תשלום גמול ולא לחסד יקרא
מצודת ציון
"קרבו אלי" - קרבו אותיפסוק ח
מצודת דוד
"והוא ירד" - לפייס אותי ונשבעתי לו אז לבל אמיתו ולזה לא אוכל בעצמי לקחת נקמתי ממנו
"ביום לכתי מחנים" - כי כשברח מפני אבשלום הלך עד מחנים וישב בה עד חזרתו לירושלים
"עמך" - ורצה לומר אוהבך היושב עמך בתמידות ורבותינו ז"ל אמרו שהיה מלמדו תורה
מצודת ציון
"קללני" - מלשון קלות ובזיון
"נמרצת" - חזקה כמו (מיכה ב י) וחבל נמרץפסוק ט
מצודת דוד
"בדם שאול" - רצה לומר לא תניחו למות על מטתו כי אם ישפך דמו בחרב
"כי איש חכם אתה" - ותוכל למצוא העילה את אשר תעשה לו
"שיבתו" - רצה לומר אל תחוש להדרו בעבור שיבתו
"ועתה" - הואיל ואתה תמלוך תחתי אל תנקה אותו מהעון הזה מבלי לשלם לו גמול הראויפסוק י
מצודת דוד
"בעיר דוד" - הוא ציוןפסוק יא
מצודת דוד
"שבע שנים" - ובשמואל ב' (ב יא) נאמר גם ששה חדשים ולא חש למנותם כאן על כי היה נרדף מאבשלום ששה חדשים למולםפסוק יב
מצודת דוד
"ותכון מלכותו" - לא כאביו שהיה לפעמים נרדף בעת מלכותו מאבשלום ושבע בן בכרי כי מלכותו היה נכון מאדפסוק יג
מצודת דוד
"השלום בואך" - שאלה אותו אם ביאתו בדבר שלום או בא להתקוטט עמה בדבר מהפסוק טו
מצודת דוד
"כי לי וגו'" - על כי שאלתו היה בדבר אבישג ועצם כוונתו היתה להתנשא עוד ולאמר אני אמלוך ורצה לעשות הכנה לזה לקחת את אבישג להשתמש בתשמיש המלך שאין ראוי כי אם למלך וחשש פן תרגיש בדבר לזה הקדים ואמר הלא מאז היתה המלוכה ראוי לי על כי אני גדול האחים ואף כולם חפצו בי מאז ועם כל זאת מלך שלמה כי מה' היתה לו ואם כן מי פתי יסור הנה להתחכם מול גזירת המקוםפסוק טז
מצודת דוד
"ועתה" - הואיל ואין חשש בדבר המלוכה
"אל תשיבי וגו'" - רצה לומר פני ריקם מבלי למלאות שאלתיפסוק יח
מצודת דוד
"טוב" - ראוי והגון הדבר הזה ולכן אדבר בעבורך אל המלךפסוק יט
מצודת דוד
"על אדניהו" - בעבור שאלת אדניה
"לקראתה" - ללכת לקראתהפסוק כ
מצודת ציון
"שאלה" - ענין בקשהפסוק כב
מצודת דוד
"ולו וגו'" - רצה לומר וכמו שתשאלי לו את הראוי אליו כן שאלי להשיב לאביתר וליואב את הראוי להם היות כי כולם המה בעצה אחת למען יחזיקו בשלהם
"ולמה את שואלת וגו' ושאלי וגו'" - כי שלמה הבין בדבר אשר יבקש תואנה לעורר על המלוכה ולזה אמר בדרך התול ושחוק למה תשאלי דבר המסבב את המלוכה הלא טוב שאלי לו את המלוכה בעצם על כי היות הוא הגדול ממני וכאשר אמר הוא בהקדמת שאלתופסוק כג
מצודת דוד
"בנפשו" - באבדון נפשו כי ימות עליה
"כה יעשה וגו'" - הוא ענין שבועה וגזם ולא אמר וכמוהו הרבה במקראפסוק כד
מצודת דוד
"עשה לי בית" - רצה לומר בית מלכות והוא כפל ענין במילות שונות
מצודת ציון
"הכינני" - הכין אותיפסוק כה
מצודת דוד
"ויפגע בו" - ואף שהיה כהן ואסור לטמא למת הנה פירש ממנו עוד בו נשמתו
מצודת ציון
"ויפגע" - ענין מכת מות כמו (שמואל ב א טו)גש פגע בופסוק כו
מצודת דוד
"לפני דוד אבי" - בהיותו בורח מפני אבשלום
"וכי התענית" - ובעבור אשר היית מעונה ומיצר בצרת אבי כשהיה נרדף מפני שאול
"כי איש מות אתה" - על שהיית בקשר המרד להמליך את אדניה מבלי דעת המלך אבי ולכך לא תשב עוד פה לראות פני
"וביום הזה" - רצה לומר ואף היום שמן הנראה עודך מחזיק במרד בתת עצה לאדוניה לשאול את אבישג למצוא תואנה בדבר המלוכה עם כל זאת לא אמיתך
"ענתות לך" - רצה לומר לך אל מקומך ענתות כי היא היתה עיר הכהנים
"ולאביתר אמר" - בראותו שעדיין עומד במרדו לתת עצה לאדוניה לקחת את אבישג
מצודת ציון
"התענית" - מלשון עינוי וצערפסוק כז
מצודת דוד
"למלא את דבר ה'" - הסיבה הזו היתה למלאות דבר ה' וגו'
"בשילה" - בעוד היה המשכן בשלה דבר ה' על בית עלי שיוקח מהם כהונה הגדולה ואביתר היה מבני עלי
"מהיות כהן" - רצה לומר מלשמש עוד בכהונה גדולה
מצודת ציון
"למלא" - ענין השלמהפסוק כח
מצודת דוד
"אהל ה'" - אשר הארון והמזבח לפניו
"בקרנות המזבח" - בחשבו שלא יטמא את המקום להרגו שמה
"ואחרי אבשלום לא נטה" - כי אלו נטה גם אחר אבשלום לא היה אם כן נופל וגרוע מיתר עבדי המלך אשר היו עם אדוניה ועם כל זאת לא נעשה להם דבר אבל הואיל ולא נטה אחר אבשלום עם שרוב ישראל נטו אחריו ואחר אדוניה נטה אם כן מהנראה בוודאי היה זה על כי ראותו כי גדל שלמה וראוי למלוכה ובעבור שנאתו נטה אחר אדוניה וחשב שבעבור זה יחם לבב שלמה להרגו
"והשמועה" - מה שהרג את אדוניה וגרש את אביתר באה עד יואב רצה לומר מהשמועה ההיא פחד לנפשו על כי גם הוא היה עמהם בקשר המרדפסוק ל
מצודת דוד
"לא" - כי יואב הבין בדבר שעל כל פנים ימיתנו ואמר לא אצא כי פה אמות ודעתו היה להחטיא את שלמה במה שיטמא אוהל הארון כאשר יהרגו שמה
"וכה ענני" - כפל הדבר במילות שונות
"כה אמר המלך צא" - היות חשב כי כן דעת המלך להוציאו בערמה ולהמיתו שלא לטמא מקום הארון
מצודת ציון
"ענני" - מלשון עניה ותשובהפסוק לא
מצודת דוד
"והסירות" - במה שתמית אותו יגולגל עוד זכות כי תסיר עונש דם חנם מעלי ומעל בית אבי כי אם לא יהרג הוא יהיה עלינו עונש מה על מה שלא בערנו הרע
"ופגע בו" - כפל דבריו לזרזו (ואף כי אביו צוה להמציא לו עילה להרגו הנה זה העילה שמצא כי גם זה תחשב לקצת מרד בנוסו מפני המלך)
"וקברתו" - לא שיקברו בעצמו כי כהן היה אבל כוונתו לצוות לקברו בקבר הראוי לו כי שר וגדול היה
"כאשר דבר" - להמיתו שמהפסוק לב
מצודת דוד
"שר צבא יהודה" - אולי רק על יהודה לבד שמהו אבשלום לשר צבא
"ואבי דוד לא ידע" - עד לא הכם ואין לאבי אשמה בזה ועליו העון
"והשיב ה'" - עתה כשיומת הוא הנה ה' השיב עונש דמי חנם על ראשו ומפרש מהו הדם ואמר אשר פגע וגו'פסוק לג
מצודת דוד
"יהיה שלום" - כי מה לעשות עוד אם הומת ובערתי הרע
"ולביתו" - רצה לומר לבית מלכותו ואמר לכסאו לתוספת ביאור ורצה לומר שיהיה שלום בין בדבר הגוף בין בדבר המלוכה
"ושבו דמיהם" - רצה לומר עם שימות יואב מכל מקום עונש הדם ישוב בראשו לקבל גמול אחר המיתה גם בראש זרעו יחול עד עולם כי המיתה היא גם בעבור המרידה ולא קבל בזה עדיין עונש שלם על הדם ששפךפסוק לד
מצודת דוד
"בביתו במדבר" - בהבית שהיה לו במדבר במקום שהיו רועים מקנהו ורבותינו ז"ל אמרו (סנהדרין מט א) שהיה ביתו הפקר לעניים כמדבר שהוא הפקר לכלפסוק לה
מצודת דוד
"תחת אביתר" - לשמש מעתה תחתיו בכהונה גדולהפסוק לו
מצודת דוד
"וישבת שם" - והיתה כוונתו להיות מצוי לו למצוא לו עילה
"בירושלים" - כי מאז היה ביתו בבחורים
מצודת ציון
"אנה ואנה" - לכאן ולכאןפסוק לז
מצודת דוד
"דמך" - עון מיתתך יהיה על ראשך כי היה לך להזהר
"את נחל קדרון" - שהיה סמוך לירושלים ודרך בו יוצאים מן העירפסוק לח
מצודת דוד
"טוב הדבר" - רצה לומר הדבר הזה הגון הוא מצד עצמו וחפץ אני בזה אם כן בודאי אהיה נזהר בדבר המלךפסוק מ
מצודת דוד
"וילך" - בכדי שילך על החמור לגת
"לבקש" - לשאול מאכיש להחזיר לו עבדיו
מצודת ציון
"ויחבוש" - ענין תקון האוכף כמו (שם יז כג) ויחבוש את החמורפסוק מב
מצודת דוד
"ותאמר" - אמרת אז שגם הדבר הגון בעיני ואינני אנוס בה ושמעתי אותה רצה לומר אני מקבל הדבר בשבועה
"השבעתיך" - כי שלמה השביעו על הדבר הזה ועם כי לא הוזכר
"ואעד" - רצה לומר התריתי בך להיות נזהר בדבר ועל שם שדרך המתרה להתרות בעדים אמר לשון ואעדפסוק מג
מצודת דוד
"ומדוע" - אם אמנם מרצון קבלת עליך בשבועה מדוע לא שמרתפסוק מד
מצודת דוד
"והשיב ה'" - עם שדוד אבי לא השיב גמול רעתך בראשך הנה ה' השיב כי הסכלת עשו למען תומת
"אתה ידעת" - כאומר אגיד מה גרם לך הסכלות הזה והוא הדבר אשר אתה ידעת ולפי שלא רצה להוציא בשפתיו הקללות שקלל אמר אשר ידע לבבך אשר עשית לאבי ובעבור עונש העון הזה בא לידך זה הסכלותפסוק מה
מצודת דוד
"וכסא דוד יהיה נכון" - על כי נתקיים שבועת דוד לו כי לא בעבורו הומת
"והמלך שלמה ברוך" - רצה לומר הכל יברכוהו בראותם שלא נשא פנים לאוהבו ומלמדו בחללו שבועת ה'
מצודת ציון
"נכון" - מתוקןפסוק מו
מצודת דוד
"והממלכה נכונה" - רצה לומר עם כי הרג שרים ונכבדים כאלה עם כל זאת היתה הממלכה נכונה בידו מבלי פוצה פה ומצפצף לו כי ראו אשר כל מעשיו במשפט
<< · מצודות על מלכים א · ב · >>