קטגוריה:מלכים א ב לב
והשיב יהוה את דמו על ראשו אשר פגע בשני אנשים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב ואבי דוד לא ידע את אבנר בן נר שר צבא ישראל ואת עמשא בן יתר שר צבא יהודה.
וְהֵשִׁיב יְהֹוָה אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל וְאֶת עֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר שַׂר צְבָא יְהוּדָה.
וְהֵשִׁיב֩ יְהֹוָ֨ה אֶת־דָּמ֜וֹ עַל־רֹאשׁ֗וֹ אֲשֶׁ֣ר פָּגַ֣ע בִּשְׁנֵֽי־אֲ֠נָשִׁ֠ים צַדִּקִ֨ים וְטֹבִ֤ים מִמֶּ֙נּוּ֙ וַיַּהַרְגֵ֣ם בַּחֶ֔רֶב וְאָבִ֥י דָוִ֖ד לֹ֣א יָדָ֑ע אֶת־אַבְנֵ֤ר בֶּן־נֵר֙ שַׂר־צְבָ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־עֲמָשָׂ֥א בֶן־יֶ֖תֶר שַׂר־צְבָ֥א יְהוּדָֽה׃
וְ/הֵשִׁיב֩ יְהוָ֨ה אֶת־דָּמ֜/וֹ עַל־רֹאשׁ֗/וֹ אֲשֶׁ֣ר פָּגַ֣ע בִּ/שְׁנֵֽי־אֲ֠נָשִׁים צַדִּקִ֨ים וְ/טֹבִ֤ים מִמֶּ֙/נּוּ֙ וַ/יַּהַרְגֵ֣/ם בַּ/חֶ֔רֶב וְ/אָבִ֥/י דָוִ֖ד לֹ֣א יָדָ֑ע אֶת־אַבְנֵ֤ר בֶּן־נֵר֙ שַׂר־צְבָ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל וְ/אֶת־עֲמָשָׂ֥א בֶן־יֶ֖תֶר שַׂר־צְבָ֥א יְהוּדָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):
וְהֵשִׁיב֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) יְהוָ֨ה קדמא (משרת, דרגא 5) אֶת־דָּמ֜וֹ גרש (שליש, דרגא 4)
עַל־רֹאשׁ֗וֹ רביעי (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) פָּגַ֣ע מונח (משרת, דרגא 5) בִּשְׁנֵֽי־אֲ֠נָשִׁים תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
צַדִּקִ֨ים קדמא (משרת, דרגא 5) וְטֹבִ֤ים מהפך (משרת, דרגא 5) מִמֶּ֨נּוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וַיַּהַרְגֵ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) בַּחֶ֔רֶב זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְאָבִ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) דָוִ֖ד טפחא (מלך, דרגא 2)
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יָדָ֑ע אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אֶת־אַבְנֵ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) בֶּן־נֵר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
שַׂר־צְבָ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְאֶת־עֲמָשָׂ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) בֶן־יֶ֖תֶר טפחא (מלך, דרגא 2)
שַׂר־צְבָ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוּדָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"שר צבא יהודה" - אולי רק על יהודה לבד שמהו אבשלום לשר צבא
"ואבי דוד לא ידע" - עד לא הכם ואין לאבי אשמה בזה ועליו העון
"והשיב ה'" - עתה כשיומת הוא הנה ה' השיב עונש דמי חנם על ראשו ומפרש מהו הדם ואמר אשר פגע וגו'מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ראוי הוא גם לקללה, כי חוץ מן הדין משפטו קשה יותר, א] "שהרג שני אנשים", ב] שהיו "צדיקים וטובים", ג] "שהרגם בחרב ואבי דוד לא ידע". כי הריגת חרב היה נוהג בדין המלכות, והוא הרגם כאילו היה עפ"י המלך, והמלך לא ידע, ופגם בזה בכבוד דוד. ד] שהנרצחים היו "שרי צבאות ישראל ויהודה". ולכן חוץ ממה שהשיב ה' דמו בראשו, ישובו דמיהם גם בראש יואב ובראש זרעו לעולם, והקללות יחולו עליו לא על בית דוד, כי "לדוד ולזרעו יהיה שלום". וחז"ל (שם) אמרו שלא צדק בזה והקללות נתקיימו בזרע בית דוד:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "מלכים א ב לב"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.