מפרשי רש"י על שמות יד כה

<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק י"ד • פסוק כ"ה | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • י • יא • יב • יג • טו • יט • כ • כא • כג • כד • כה • כו • כח • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

שמות י"ד, כ"ה:

וַיָּ֗סַר אֵ֚ת אֹפַ֣ן מַרְכְּבֹתָ֔יו וַֽיְנַהֲגֵ֖הוּ בִּכְבֵדֻ֑ת וַיֹּ֣אמֶר מִצְרַ֗יִם אָנ֙וּסָה֙ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֣י יְהֹוָ֔ה נִלְחָ֥ם לָהֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃

רש"י

עריכה

"ויסר את אופן מרכבותיו" - מכח האש נשרפו הגלגלים והמרכבות נגררות והיושבים בהם נעים ואיבריהן מתפרקין

"וינהגהו בכבדות" - בהנהגה שהיא כבדה וקשה להם במדה שמדדו ויכבד לבו הוא ועבדיו אף כאן וינהגהו בכבדות

"נלחם להם במצרים" - במצריים ד"א במצרים בארץ מצרים שכשם שאלו לוקים על הים כך לוקים אותם שנשארו במצרים

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו – מִכֹּחַ הָאֵשׁ נִשְׂרְפוּ הַגַּלְגַּלִּים, וְהַמֶּרְכָּבוֹת נִגְרָרוֹת, וְהַיּוֹשְׁבִים בָּהֶם נָעִים וְאֵיבְרֵיהֶן מִתְפָּרְקִין.
וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת – בְּהַנְהָגָה שֶׁהִיא כְּבֵדָה וְקָשָׁה לָהֶם. בְּמִדָּה שֶׁמָּדְדוּ, "וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו" (שמות ט,לד), אַף כָּאן, וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת.
נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם – בַּמִּצְרִיִּים^[1]. דָּבָר אַחֵר: בְּמִצְרַיִם, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵלּוּ לוֹקִים עַל הַיָּם, כָּךְ לוֹקִים אוֹתָם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּמִצְרַיִם.

מפרשי רש"י

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

[לב] בהנהגה שהיא כבידה להם. לא חס ושלום בכבידות למנהיג אותם, כי למנהיג היה בקלות, אלא בהנהגה שהיא כבידה להם. ומפני שלא הוצרך למכתב "וינהגהו בכבידות", דודאי כיון שהגלגלים נשרפו אנו ידעינן שאותם שהיו יושבים שם בה נעים ואיבריהם מתפרקים, ולמה הוצרך למכתב "וינהגהו [בכבידות"], ותירץ דבא לומר שהיו נמדדים מדה כנגד מדה וגו':

[לג] במצרים. ולא בארץ מצרים. ומפני שהיה לו לכתוב 'נלחם עם מצרים', אי נמי דהוי למכתב 'נלחם בנו', מאי "במצרים", אלא 'כשם שאלו לוקים כו:

1. וּמָצָאנוּ לְשׁוֹן "מִצְרַיִם" עַל הָאֲנָשִׁים: "וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם" (פסוק הבא).