לדלג לתוכן

מ"ג שמות יד כה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שמות · יד · כה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי יְהוָה נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֗סַר אֵ֚ת אֹפַ֣ן מַרְכְּבֹתָ֔יו וַֽיְנַהֲגֵ֖הוּ בִּכְבֵדֻ֑ת וַיֹּ֣אמֶר מִצְרַ֗יִם אָנ֙וּסָה֙ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֣י יְהֹוָ֔ה נִלְחָ֥ם לָהֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאַעְדִּי יָת גִּלְגְּלֵי רְתִכֵּיהוֹן וּמְדַבְּרִין לְהוֹן בִּתְקוֹף וַאֲמַרוּ מִצְרָאֵי נִעְרוֹק מִן קֳדָם יִשְׂרָאֵל אֲרֵי דָא הִיא גְּבוּרְתָא דַּייָ דַּעֲבַד לְהוֹן קְרָבִין בְּמִצְרָיִם׃
ירושלמי (יונתן):
וּנְסַר יַת גַּלְגַּלֵי רִידְוָותֵיהּ דְּפַרְעה וַהֲווֹ מְדַבְּרִין יַתְהוֹן בְּקַשְׁיוּ וַהֲווֹן מְהַלְכִין וְשַׁרְיָין מִן בַּתְרֵיהוֹן וַאֲמָרוּ מִצְרָאֵי אִלֵּין לְאִלֵּין נְעִירוֹק מִן עַמָּא בֵּית יִשְרָאֵל אֲרוּם מֵימְרָא דַיְיָ הוּא דִמְגִיחַ לְהוֹן קְרָבִין בְּמִצְרָאֵי:
ירושלמי (קטעים):
וּפְרַק יַת גַּלְגַּלֵּי רִידְוָותֵיהוֹן וַהֲוָון מַדְבְּרִין לְהוֹן גְּרִירַן מִן בַּתְרֵיהוֹן אוֹרְחֲהוֹן דְּמוֹלִיתָא מְהַוְויָן נַגְדָן לְגַלְגְּלַיָא חָזְרוּ גַּלְגְּלַיָא וְרִידְוָותָא לְמֶהֶוְיַין נַגְדָן לְמוֹלִיתָא וּרְמַיָין עַל יַמָא עַנְיָין מִצְרָאֵי וְאָמְרִין אִילֵין לְאִילֵין נִיעֲרוֹק מִן קֳדָם עַמָּא דִבְנֵי יִשְרָאֵל אֲרוּם דֵּין הוּא מֵימְרָא דַיְיָ דַּהֲוָה עָבִיד לְהוֹן נִיצְחָנֵי קֳרָבֵיהוֹן עַד דַּהֲוָון יַתְבִין גַבָּן בְּמִצְרָיִם:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויסר את אופן מרכבותיו" - מכח האש נשרפו הגלגלים והמרכבות נגררות והיושבים בהם נעים ואיבריהן מתפרקין

"וינהגהו בכבדות" - בהנהגה שהיא כבדה וקשה להם במדה שמדדו ויכבד לבו הוא ועבדיו אף כאן וינהגהו בכבדות

"נלחם להם במצרים" - במצריים ד"א במצרים בארץ מצרים שכשם שאלו לוקים על הים כך לוקים אותם שנשארו במצרים 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו – מִכֹּחַ הָאֵשׁ נִשְׂרְפוּ הַגַּלְגַּלִּים, וְהַמֶּרְכָּבוֹת נִגְרָרוֹת, וְהַיּוֹשְׁבִים בָּהֶם נָעִים וְאֵיבְרֵיהֶן מִתְפָּרְקִין.
וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת – בְּהַנְהָגָה שֶׁהִיא כְּבֵדָה וְקָשָׁה לָהֶם. בְּמִדָּה שֶׁמָּדְדוּ, "וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו" (שמות ט,לד), אַף כָּאן, וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת.
נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם – בַּמִּצְרִיִּים[2]. דָּבָר אַחֵר: בְּמִצְרַיִם, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵלּוּ לוֹקִים עַל הַיָּם, כָּךְ לוֹקִים אוֹתָם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּמִצְרַיִם.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויסר את אופן מרכבותיו: כשראו מצרים שנתהממו היו טורחים את אופני העגלות להטות אחריהם כדי לנוס ולברוח אחור ולא יכלו, אלא היו מנהגים ומטים אותם לפנות לאחור בכבדות ובקושי גדול, כי היו העגלות והרכב מריבות זו לפני זו, ולמה היו עושים כך? לפי שאמרו מצרים אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם להם עתה בנו במצרים:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויסר את אופן מרכבותיו. על דרך הפשט כיון שהשקיף בהם בעמוד אש השורף כל עץ שבכלי מלחמתם ועמוד ענן שהיה מלחלח הקרקע היו המרכבות נשמטות וסר כחם לגמרי. וע"ד השכל אופן שם לגלגל שנאמר (יחזקאל י יג) ואופנים להם ענינו גלגלים (שם א) והנה אופן אחד בארץ תרגום יונתן גלגלא, ויאמר הכתוב כי הגלגל שממנו כח מרכבותיו הסירו מגבורתו וכחו, וכיון שהסיר אופן מרכבותיו למעלה וינהגהו בכבדות למטה, וכן דרשו רז"ל אין אומה נופלת עד שתפול שרה תחלה, והגלגל הזה הוא גלגל מאדים שבו היו המצריים ראוים לנצח ולהתגבר לולא ה' שהיה לנו ונלחם לישראל, וכח הגלגל הוא סמא"ל ומלת אפ"ן הוא חסר וא"ו כחשבונו והרי לך שם הכח והגלגל רמוזים בכתוב, ולא שהיה המזל שר של מצרים כי שר מצרים היה עזא והזכירו בשם מצרים למעלה והנה מצרים נוסע אחריהם, כי הכח הדבק באומה יקרא על שם האומה כלשון (בראשית יב) והכנעני אז בארץ וכמו שבארתי שם.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויסר את אופן" בעמוד האש:

" בכבדות" מכח הטיט:

" כי ה' נלחם להם" ובנוסנו לא ילחם בנו עוד:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויסר". והעמוד באשו שרף את אופני המרכבות שהיה מעץ, וגם על ידו נמס הגליד שבקרקע שהיה קרח וקפאון ונעשה לח וטיט היון, ועי"ז וינהגהו בכבדות, כי תחלה בלכתו

אחרי ישראל לא המיס רק את החומות של קרח שבשני הצדדים ולא שלט על הקרקע ועתה המיס גם את הקרקע שתחת רגליהם, ועי"כ הרגישו כי ה' נלחם בשביל ישראל ורצו

לנוס בחזרה:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וינהגהו בכבדות. על שאמר תכבד העבודה:

<< · מ"ג שמות · יד · כה · >>


  1. ^ וּמָצָאנוּ לְשׁוֹן "מִצְרַיִם" עַל הָאֲנָשִׁים: "וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם" (פסוק הבא).
  2. ^ וּמָצָאנוּ לְשׁוֹן "מִצְרַיִם" עַל הָאֲנָשִׁים: "וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם" (פסוק הבא).