מ"ג שמות יד כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שמות · יד · כד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף יְהוָה אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיְהִי֙ בְּאַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר וַיַּשְׁקֵ֤ף יְהֹוָה֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֔יִם בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ וְעָנָ֑ן וַיָּ֕הׇם אֵ֖ת מַחֲנֵ֥ה מִצְרָֽיִם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַהֲוָה בְּמַטְּרַת צַפְרָא וְאִסְתַּכִי יְיָ לְמַשְׁרִיתָא דְּמִצְרָאֵי בְּעַמּוּדָא דְּאִישָׁתָא וַעֲנָנָא וְשַׁגֵּישׁ יָת מַשְׁרִיתָא דְּמִצְרָאֵי׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָה בְּמַטְרַת צַפְרָא בְּעִידָנָא דְאַתְיַין חַיְילֵי מְרוֹמָא לְשַׁבָּחָא וְאוֹדִיק יְיָ בִּרְגוֹז עֲלוֹי מַשְׁרִיתְהוֹן דְּמִצְרָאֵי בְּעַמּוּדָא דְאֵישָׁתָא לְמִירְמֵי עֲלֵיהוֹן גּוּמְרִין דְּאֵישָׁא וּבְעַמּוּדָא דַעֲנָנָא לְמִרְמָא עֲלֵיהוֹן בַּרְדִין וְשָׁעֲמָם יַת מַשִּׁרְיַית מִצְרָאֵי:
ירושלמי (קטעים):
וַהֲוָה בְּעִידָנוֹי צַפְרָא וְאָרֵיק מֵימְרָא דַיְיָ עַל מַשִׁירְיָתֵהוֹן דְּמִצְרַיִם וּרְמָא עֲלֵיהוֹן נַפְטָא וְאֵשָׁתָא וְאַבְנֵי בַּרְדָא וְשִׁעַמַם יַת מַשִׁירְיָתֵיהוֹן דְּמִצְרָיִם:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"באשמרת הבקר" - (ברכות ג) שלשת חלקי הלילה קרוין אשמורות ואותה שלפני הבקר קורא אשמורת הבקר ואומר אני לפי שהלילה חלוק למשמרות שיר של מלאכי השרת כת אחר כת לשלשה חלקים לכך קרוי אשמורת וזהו שתרגם אונקלוס מטרת

"וישקף" - ויבט כלומר פנה אליהם להשחיתם ותרגומו ואסתכי אף הוא לשון הבטה כמו (במדבר כג) שדה צופים לחקל סכותא

"בעמוד אש וענן" - עמוד ענן יורד ועושה אותו כטיט ועמוד אש מרתיחו וטלפי סוסיהם משתמטות (מכילתא)

"ויהם" - ל' מהומה אשטורדישו"ן בלע"ז (בעטייבונג) ערבבם נטל סגניות שלהם ושנינו בפרקי ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי כל מקום שנאמר בו מהומה הרעשת קול הוא וזה אב לכולן (ש"א ז) וירעם ה' בקול גדול וגו' על פלשתים ויהומם 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר – שְׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי הַלַּיְלָה קְרוּיִין אַשְׁמוּרָה (ברכות ג' ע"א), וְאוֹתָהּ שֶׁלִּפְנֵי הַבֹּקֶר קוֹרֵא אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר. וְאוֹמֵר אֲנִי, לְפִי שֶׁהַלַּיְלָה חָלוּק לְמִשְׁמְרוֹת שִׁיר שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כַּת אַחַר כַּת, לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, לְכָךְ קָרוּי אַשְׁמֹרֶת; וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: "בְּמַטְּרַת" [=בְּמִשְׁמֶרֶת].
וַיַּשְׁקֵף – וַיַּבֵּט; כְּלוֹמַר, פָּנָה אֲלֵיהֶם לְהַשְׁחִיתָם. וְתַרְגּוּמוֹ "וְאִסְתַּכִי", אַף הוּא לְשׁוֹן הַבָּטָה, כְּמוֹ "שְׂדֵה צֹפִים" (במדבר כג,יד), "חֲקַל סָכוּתָא" (אונקלוס).
בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן – עַמּוּד עָנָן יוֹרֵד וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּטִיט, וְעַמּוּד אֵשׁ מַרְתִּיחוֹ, וְטַלְפֵי סוּסֵיהֶם מִשְׁתַּמְּטוֹת.
וַיָּהָם – לְשׁוֹן מְהוּמָה, אשטורדישו"ן [estordison = מבוכה, הלם[3]] בְּלַעַז; עִרְבְּבָם, נָטַל סִגְנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם[4]. וְשָׁנִינוּ בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ מְהוּמָה, הַרְעָשַׁת קוֹל הוּא; וְזֶה אָב לְכֻלָּן: "וַיַּרְעֵם ה' בְּקוֹל גָּדוֹל" וְגוֹמֵר "עַל פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם" (שמ"א ז,י).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בעמוד אש ובענן: בקולות של ברד ואש מתלקחת וענן כדכתיב וירעם ה' בקול גדול וגו' ויהומם:

ויהם: מהומת קול:


ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן. שני העמודים שהיו מהלכים באמצע המרחק אשר בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל הקריבם לצד מחנה מצרים: " ויהם" במיני חלאים כענין בפלשתים ותהי יד ה' בעיר מהומה גדולה מאד, ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול, וישתרו להם עפולים ואותם מיני חלאים הם מדוי מצרים הרעים והיא היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים שראו ישראל וייראו, כאמרו אשר יגורת מפניהם, אמנם פרטי המכות שהזכירה התורה לא היה בהם שום חולי זולתי השחין, והנה התורה הזכירה שחין מצרים והזכירה גם כן מדוי מצרים:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויהי באשמרת הבקר". שאז הגיעה העת שילך עמוד הענן אצל ישראל ושיסתלק עמוד האש, החליף עמוד האש את מקומו שהיה מאחרי מחנה ישראל ונכנס לתוך מחנה

מצרים רק שהי' בלול עם עמוד הענן והשקיף אל המחנה כמשקיף מן החלונות. ויהם את מחנה מצרים נעשה מהומה ומבוכה ביניהם. כי אז הרגישו כי בא ה' אל המחנה ללחום

עמהם:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויהי באשמורת הבוקר. צריך לדעת למה עשה ה' המשפט הגדול הזה בבוקר ולא בלילה שהוא זמן תגבורת הדינים. וראיתי שאמרו ז"ל (ילקוט רל"ה) כי גבריאל טען טענה זו לפני ה' והשיבו אל עליון המתן עד אותה שעה שפעל אביהם עמי שנאמר וישכם אברהם בבוקר עד כאן. פירוש תשובת ה' כי הגם שאינו זמן הנקמה אני מהפך הסדר לבני אברהם כשם שהפך אברהם טבעו הרחמן ומה גם על בנו ידידו ואעשה כן גם אני שהפך הזמן לאשר יחפוץ, ויש בזה הנאה לישראל שיעמוד זכות העת. גם יעשה ה' דברו הטוב בכבודו ובעצמו כמו שעשה אברהם וחבש חמורו בעצמו, והוא אומרו וישקף ה':

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

באשמורת הבוקר. ב' הכא ואידך ויבאו בתוך המחנה באשמורת הבוקר גבי שאול בהלחמתו עם אנשי יבש גלעד שהוא עת רצון שהקב"ה עושה בה נס לצדיקים:

וישקף. ד' הכא ואידך וישקף על פני סדום כמו ששם נדונו באש וגפרית כך נדונו כאן. וישקף אבימלך וישקף ארונה וירא את המלך כמו שהיה אבימלך מלך פלשתים כן היה ארונה מלך כדכתיב את הכל נתן ארונה המלך למלך:

ויהם. ב' במסורה דין ואידך ויהם ה' את סיסרא לומר כמו שבכאן היה עמוד הענן יורד ומלחלח את הקרקע ועושהו טיט ועמוד האש מרתיחו והיו טלפי סוסיהן משתמטות כך היה בסיסרא וכמו ששם גרפם נחל ק. שון כך בכאן פלטן הים ליבשה:

<< · מ"ג שמות · יד · כד · >>


  1. ^ רש"י אינו מתרגם את הפועל שבפסוק (ויהם), אלא מתרגם את הסברו שלו: "לשון מהומה".
  2. ^ פֵּרוּשׁ: נֵס וְדֶגֶל.
  3. ^ רש"י אינו מתרגם את הפועל שבפסוק (ויהם), אלא מתרגם את הסברו שלו: "לשון מהומה".
  4. ^ פֵּרוּשׁ: נֵס וְדֶגֶל.