מפרשי רש"י על דברים לג יט
| מפרשי רש"י על דברים • פרק ל"ג • פסוק י"ט | >>
• א • ב • ה • ז • ח • יא • יב • יג • טז • יט • כ • כא • כו • כז • כח • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
עַמִּים֙ הַר־יִקְרָ֔אוּ שָׁ֖ם יִזְבְּח֣וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק כִּ֣י שֶׁ֤פַע יַמִּים֙ יִינָ֔קוּ וּשְׂפֻנֵ֖י טְמ֥וּנֵי חֽוֹל׃
רש"י
"עמים" - של שבטי ישראל
"הר יקראו" - להר המוריה יאספו כל אסיפה ע"י קריאה היא ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק
"כי שפע ימים יינקו" - יששכר וזבולון ויהא להם פנאי לעסוק בתורה
"ושפוני טמוני חול" - כסוי טמוני חול טרית וחלזון וזכוכית לבנה היוצאים מן הים ומן החול ובחלקו של יששכר וזבולון היה כמ"ש במסכת מגילה זבולון עם חרף נפשו למות משום דנפתלי על מרומי שדה והיה מתרעם זבולון על חלקו לאחי נתת שדות וכרמים וכו'
"ושפוני" - לשון כסוי כמו שנאמר ויספון את הבית וספון בארז ותרגומו ומטלל בכיורי (ס"א בכיסוי) ארזא ד"א עמים הר יקראו ע"י פרקמטיא של זבולון תגרי עובדי כוכבים באים אל ארצו והוא עומד על הספר והם אומרים הואיל ונצטערנו עד כאן נלך עד ירושלים ונראה מה יראתה של אומה זו ומה מעשיה והם רואים כל ישראל עובדים לאלוה אחד ואוכלים מאכל אחד לפי שהעובדי כוכבים אלוהו של זה לא כאלוהו של זה ומאכלו של זה לא כמאכלו של זה ומתגיירין שם שנאמר שם יזבחו זבחי צדק
"כי שפע ימים יינקו" - זבולון ויששכר הים נותן להם ממון בשפע
רש"י מנוקד ומעוצב
עַמִּים – שֶׁל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,
הַר יִקְרָאוּ – לְהַר הַמּוֹרִיָּה יֵאָסְפוּ; כָּל אֲסִיפָה עַל יְדֵי קְרִיאָה הִיא. וְשָׁם יִזְבְּחוּ בָּרְגָלִים זִבְחֵי צֶדֶק.
כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ – יִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן, וִיהֵא לָהֶם פְּנַאי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה.
וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל – כִּסּוּיֵי טְמוּנֵי חוֹל, טָרִית וְחִלָּזוֹן וּזְכוּכִית לְבָנָה, הַיּוֹצְאִים מִן הַיָּם וּמִן הַחוֹל. וּבְחֶלְקוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן הָיָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (דף ו' ע"א): "זְבוּלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת" (שופטים ה,יח) מִשּׁוּם דְּ"נַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה" (שם). הָיָה מִתְרַעֵם זְבוּלוּן עַל חֶלְקוֹ: לְאַחַי נָתַתָּ שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְכוּלֵּיהּ[1] (מגילה שם).
וּשְׂפֻנֵי – לְשׁוֹן כִּסּוּי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת" (מל"א ו,ט); "וְסָפוּן בָּאֶרֶז" (ירמיהו כב,יד), וְתַרְגּוּמוֹ: "וּמְטַלֵּיל בְּכִיּוֹרֵי אַרְזַיָא" [=וּמֻצְלָל בְּפִתּוּחֵי עֲצֵי אֲרָזִים]. דָּבָר אַחֵר: עַמִּים הַר יִקְרָאוּ – עַל יְדֵי פְּרַקְמַטְיָא שֶׁל זְבוּלוּן, תַּגָּרֵי הָאֻמּוֹת בָּאִים אֶל אַרְצוֹ, וְהִיא עוֹמֶדֶת עַל הַסְּפָר; וְהֵם אוֹמְרִים: הוֹאִיל וְנִצְטַעַרְנוּ עַד כָּאן, נֵלֵךְ עַד יְרוּשָׁלַיִם וְנִרְאֶה מַה יִּרְאָתָהּ שֶׁל אֻמָּה זוֹ וּמַה מַּעֲשֶׂיהָ! וְהֵם רוֹאִים כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים לֶאֱלוֹהַּ אֶחָד וְאוֹכְלִים מַאֲכָל אֶחָד; לְפִי שֶׁהָאֻמּוֹת, אֱלוֹהוֹ שֶׁל זֶה לֹא כֵּאלוֹהוֹ שֶׁל זֶה וּמַאֲכָלוֹ שֶׁל זֶה לֹא כְּמַאֲכָלוֹ שֶׁל זֶה. וְהֵם אוֹמְרִים: אֵין אֻמָּה כְּשֵׁרָה כָּזוֹ, וּמִתְגַּיְּרִין שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק (ספרי שנד).
כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ – זְבוּלוּן וְיִשָּׂשכָר; הַיָּם נוֹתֵן לָהֶם מָמוֹן בְּשֶׁפַע (ספרי שם).
מפרשי רש"י
[יג] כל אסיפה על ידי קריאה היא. ופירוש "יקראו", היינו שהעמים - שהם השבטים - יקראו זה את זה "קומו ונעלה ציון" (ירמיהו ל"א, ה'), שהאחד יקרא את האחר. והרא"ם הקשה, דהוי ליה למכתב "יקראו" הקו"ף בקמ"ץ, לשון נפעל, במקום יאספו, שהוא לשון נפעל. ואין זה קשיא, דאין הקריאה מאחר, רק שהם קוראין זה את זה לעלות ציון. ועוד הקשה הרא"ם, מה ענין השבטים אל הר המוריה - בתוך יששכר וזבולון. ולא דקדק, דעל ידי יששכר, הקובע עתים וקובע מועדים, על ידו יאספו לירושלים. ועל ידי זבולן היה גם כן, שהיה עוסק בפרקמטיא ונותן ליששכר, והיה יכול לעסוק בתורה (פסוק יח):
מה שפירש"י זבולון ויששכר היה נותן להם ממון בשפע הגירסה הנכונה ברש"י הים נותן להם ממון בשפע כן מצאתי מוגה במקצת רש"י וכנ"ל:
- ^ אָמַר זְבוּלוּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! לְאַחַי נָתַתָּ לָהֶם שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְלִי נָתַתָּ הָרִים וּגְבָעוֹת; לְאַחַי נָתַתָּ לָהֶם אֲרָצוֹת, וְלִי נָתַתָּ יַמִּים וּנְהָרוֹת? אָמַר לוֹ: כֻּלָּן צְרִיכִין לְךָ עַל יְדֵי חִלָּזוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: שְׂפֻנֵי, זֶה חִלָּזוֹן; טְמוּנֵי, זוֹ טָרִית; חוֹל, זוֹ זְכוּכִית לְבָנָה. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מִי מוֹדִיעֵנִי? אָמַר לוֹ: שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק; סִימָן זֶה יְהֵא לְךָ: כָּל הַנּוֹטֵל מִמְּךָ בְּלֹא דָּמִים, אֵינוֹ מוֹעִיל בִּפְרַקְמַטְיָא שֶׁלּוֹ כְּלוּם.