מפרשי רש"י על בראשית כה כט
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק כ"ה • פסוק כ"ט |
• א • ג • ה • ו • ט • יא • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כז • כח • כט • לא • לב • לד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף׃
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיָּזֶד – לְשׁוֹן בִּשּׁוּל, כְּתַרְגּוּמוֹ ("וּבַשֵּׁיל").
וְהוּא עָיֵף – בִּרְצִיחָה, כְּמָה דְּתֵימָא (ירמיהו ד,לא): "כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים" (בראשית רבה סג,יב).
מפרשי רש"י
[מה] ברציחה וכו'. ואף על גב דגם מצאנו לשון "עיף" ברעב, "בארץ עיפה", מכל מקום יש לפרש נמי ברציחה, דכתיב "ויבא עשו מן השדה והוא עיף", דהוי למכתב 'ויבא עשו עיף מן השדה', שמע מינה הא דקאמר "והוא עיף" לאו לענין רעב, שכל אדם כשבא מן השדה הוא רעב, אלא דהך "עיף" לא תליא בשדה כלל, והוא מילתא באנפיה נפשיה - 'עיף ברציחה':
[מו] ואותו היום וכו'. ואף על גב דרש"י פירש "ויגדלו הנערים" (פסוק כז) כשהיו שלשה עשר שנים וכו' כדלעיל, נראה דלא קשה, דאף על גב שהיה פורש לעבודה זרה - לא עבדה ולא עשה מעשה, אלא פורש אחריה ללמוד דרכה, דלא קאמר ד'עבד עבודה זרה', אלא 'פירש לעבודה זרה', ואין זה עדיין תרבות רעה:
[מז] שהאבלות הוא גלגל שחוזר בעולם. כי ההויה וההפסד תלוי בגלגל, ולפיכך נקרא האבילות 'גלגל שחוזר בעולם'. ואף על גב שגם ההויה הוא מן הגלגל, אין זה דומה, כי עצם הויה הוא בלי זמן, ולפיכך לא נקרא עצם הויה 'גלגל שחוזר בעולם', אבל עצם ההפסד הוא שתולה בגלגל, והבן זה היטב:
בד"ה והוא עיף כו' ופגע ביריחו ותימה דלקמן בפרש' ויצא כתב המחבר הזה גופ' דופגע ביריחו הוא לשון חנייה ולא לשון פגישה ע"ש כנ"ל: