מפרשי רש"י על בראשית כה יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


| מפרשי רש"י על בראשיתפרק כ"ה • פסוק י"ט | >>
א • ג • ה • ו • ט • יא • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כז • כח • כט • לא • לב • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ה, י"ט:

וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־יִצְחָֽק׃


רש"י

"ואלה תולדות יצחק" - יעקב ועשיו האמורים בפרשה

"אברהם הוליד את יצחק" - לאחר שקרא הקב"ה שמו אברהם אח"כ הוליד את יצחק ד"א ע"י שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו מה עשה הקב"ה צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק


רש"י מנוקד ומעוצב

וְאֵלֶה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק – יַעֲקֹב וְעֵשָׂו הָאֲמוּרִים בַּפַּרָשָׁה.
אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק – [לְאַחַר שֶׁקָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ אַבְרָהָם, אַחַר כָּךְ הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. דָּבָר אַחֵר:] עַל יְדֵי שֶׁכָּתַב הַכָּתוּב "יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם", הוּזְקַק לוֹמַר "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק". לְפִי שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים: מֵאֲבִימֶלֶךְ נִתְעַבְּרָה שָׂרָה, שֶׁהֲרֵי כַמָּה שָׁנִים שָׁהֲתָה עִם אַבְרָהָם וְלֹא נִתְעַבְּרָה הֵימֶנּוּ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? צָר קְלַסְתֵּר פָּנָיו שֶׁל יִצְחָק דּוֹמֶה לְאַבְרָהָם, וְהֵעִידוּ הַכֹּל "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק". וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב כַּאן "יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם", שֶׁהֲרֵי עֵדוּת יֵשׁ שֶׁ"אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" (בבא מציעא פ"ז ע"א).

מפרשי רש"י

[יד] יעקב ועשו האמורים בפרשה וכו'. כלומר כי "אלה תולדות" מחובר אל יעקב ועשו האמורים בפרשה, וכל הספור מן "ויהי יצחק וגו'" (פסוק כ) עד יעקב ועשו (פסוק כו) - לפרש איך נולדו. ואם תאמר ואמאי מקדים לכתוב "ואלה תולדות יצחק" קודם שנולדו, דלא תמצא זה בשאר דוכתיה, והוי למכתב תחלה לידתם ואחר כך לומר "ואלה תולדות יצחק", ויש לומר דכתב כך כי מיד שהיו בבטן ראוי לקרות אותם "תולדות", שהרי בבטן היה יעקב צדיק גמור - כאשר היתה עוברת על פתח שם ועבר היה מפרכס לצאת, וכשהיתה עוברת על פתח עבודה זרה היה עשו מפרכס לצאת (רש"י פסוק כב), לכך הקדים לכתוב "אלה תולדות יצחק". אבל זה בודאי אי אפשר להפסיק ולכתוב אחר "ויעתר יצחק" (פסוק כא) לכתוב "אלה תולדות יצחק", דהא בעי למימר דמיד אחר התפילה נתעברה:

בד"ה יעקב ועשו כו' למלת אלה נ"ב ואולי ג"כ קשה לו כ"מ שנאמר אלה פסל ואלה מוסיף וא"כ בכאן לא היה לו לכתוב ואלה מאח' דלעיל מיניה איירי בתולדותיהן של ישמעאל שכולן היו רשעי' וכאן איירי בתולדו' של צדיקים ומ"ה כתב נמי אלה תולדות נח אע"פ דלעיל מיניה איירי בנח משום שלפסול את הראשונים בא ודוק לכך משני משום שקאי על יעקב ועשו וכו' וחד מינייהו היה רשע או אפשר שבא להוסיף על אברהם כשם שהוא הוליד אחד רשע ואחד צדיק כך יצחק נמי ולפ"ז פריך אח"כ שפיר א"כ אברהם הוליד את יצחק מה בא להשמיע לנו ודוק מהרש"ל:

בד"ה לפי שהיו כו' מאבימלך נ"ב ויש מקשין ולמה כתב' כאן ונ"ל על שתי סבות חדא להודיע לנו גודל הנס שבהשגחה פרטית עשה השי"ת ולא בדרך הטבע שהרי שני בני יצחק לא היה שום אחד מהם בדומה ממש לאביהם וק"ל ועוד שלא יאמרו דלמא לעולם מאבימלך נתעברה ובעבור שהרהרה על אברהם הולידה בטבע בדומה לו ע"כ הודיע לנו שאינו בטבע שהרי רבקה לא הולידה בטבע וק"ל מהרש"ל: