לדלג לתוכן

מפרשי רש"י על בראשית כה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


| מפרשי רש"י על בראשיתפרק כ"ה • פסוק א' |
א • ג • ה • ו • ט • יא • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כז • כח • כט • לא • לב • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ה, א':

וַיֹּ֧סֶף אַבְרָהָ֛ם וַיִּקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה וּשְׁמָ֥הּ קְטוּרָֽה׃


רש"י

"קטורה" - (ב"ר) זו הגר ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטרת ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם


רש"י מנוקד ומעוצב

קְטוּרָה – זוֹ הָגָר. וְנִקְרֵאת "קְטוּרָה" עַל שֵׁם שֶׁנָּאִים מַעֲשֶׂיהָ כִקְטֹרֶת; וְשֶׁקָּשְׁרָה פִּתְחָהּ, שֶׁלֹּא נִזְדַּוְּגָה לְאָדָם מִיּוֹם שֶׁפֵּרְשָׁה מֵאַבְרָהָם (בראשית רבה סא,ד).

מפרשי רש"י

[א] זו (קטורה) [הגר]. דאם לא כן למה לא כתב יחוסה כמו שכתב בהגר שנשא מצרית (לעיל טז, א), דאין לומר סתמא מארצו היתה, דאיך שייך לומר - הרי הזהיר את בנו שלא ישא מבנות כנען, אם כן הוי למכתב מאיזה עם היתה. אבל בלהה (להלן כט, כט) וזלפה (שם שם כד) לא הוצרך, דודאי מארם היו: [ב] שנאים מעשיה כקטורת ושקשרה פתחה וכו'. אף על גב דחזרה לגלולי בית אביה (רש"י לעיל כא, יד), אחר שראתה החסד שעשה עמה השם יתברך ששלח מלאך לה (לעיל כא, יז), והיה מעלה לה הבאר (שם שם יט) - חזרה בתשובה:

בד"ה ושקשרה נ"ב מוכרח לפרש שני פשטי' דאי בעבור שנאי' מעשיה כקטורת היה לו לקרותה קטורת ואי משום לשון קשור היה לו לקרותה קשורה בלשון הקודש ולא קטורה לשון ארמי ודוק מהרש"ל: