מפרשי רש"י על בראשית ב כא
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק ב' • פסוק כ"א | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יד • טו • יח • יט • כא • כב • כג • כד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיַּפֵּל֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃
רש"י
"ולאדם לא מצא עזר" - פסוק כא
"ויפל ה' אלהים תרדמה" - (ב"ר) כשהביאן הביאן לפניו כל מין ומין זכר ונקבה אמר לכלם יש בן זוג ולי אין בן זוג מיד ויפל
"מצלעותיו" - מסטריו כמו (שמות כו) ולצלע המשכן זהו שאמרו (עירובין יח) שני פרצופים נבראו
"ויסגר" - מקום החתך
"ויישן ויקח" - (שם יז) שלא יראה חתיכת הבשר שממנו נבראת ותתבזה עליו
רש"י מנוקד ומעוצב
מִצַּלְעוֹתָיו – מִסְּטָרָיו, כְּמוֹ (שמות כו,כ): "וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן". זֶה שֶׁאָמְרוּ (ברכות ס"א ע"א; עירובין י"ח ע"א): שְׁנֵי פַרְצוּפִים נִבְרְאוּ.
וַיִּסְגֹּר – מְקוֹם הַחֲתָךְ.
וַיִּישָׁן וַיִּקַּח – שֶׁלֹּא יִרְאֶה חֲתִיכַת הַבָּשָׂר שֶׁמִּמֶּנּוּ נִבְרֵאת וְתִתְבַּזֶּה עָלָיו (עירובין שם).
מפרשי רש"י
[לח] מיד ויפל. דאם לא כן מאי ענין "ויפל" לכאן: [לט] מקום החתך. פירוש כי סגירה שייך במקום החתך, שהוא נראה פתוח וסגר אותו. ולשון "בשר תחתיו" שכתב - כי כל פתיחה צריך ליתן דבר בה, וקאמר שהיה סוגר בה בשר, ו"תחתינה" קאי על הצלע. והוקשה לו למה הוצרך לסגור מקום החתוך, יהיה נשאר כך, ותירץ "וישן ויקח" כלומר וליטעמך למה הוצרך להפיל עליו תרדמה ולהיות ישן, אלא על כרחך כדי שלא תתבזה עליו כדסמוך, ומפני זה הכי נמי היה מסגיר אותו כדי שלא יראה בשר הגומא שממנו נוטל אשתו, ותתבזה עליו. לפיכך שינה סדר פירושו; שפירש תחילה "ויסגור" ואחר כך "וישן ויקח". והא דמשמע בעירובין (דף יח.) דלא צריך לומר 'ויסגור מקום החתך' רק אליבא דמאן דאמר 'זנב', אבל למאן דאמר 'שני פרצופין' אין צריך לומר מקום החתך, דזה אינו, דודאי מתחלה היה סובר המקשה כי "בשר תחתנה" כאשר לקח הפרצוף היה נראה גומא וסגר בה בשר, אבל כי משני למאן דאמר 'זנב' שהסגירה הוא למקום החתך, נאמר דאף למאן דאמר 'פרצוף' כאשר חלק ממנו הפרצוף האחד לא היה נראה בו גומא, והא דכתיב "ויסגור בשר תחתנה" גם כן למקום החתך, שכיון שאין צריך לומר דהיה שם גומא:
בד"ה מצלעותיו כו' הדרך הזאת כו' נ"ב ולי נראה לפי האמת דמתרץ תלמודא מקום חתך יכילנא לומר לדברי כולם מקום חתך הוא ושני פרצופין שלימין היו ומחוברין במקצת היו ולא היו צריכין לשום תשלום אלא למקום חתך ומ"ה פירש רש"י הכי אליבא דכ"ע ודוק מהרש"ל: