מפרשי רש"י על בראשית ב ט
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק ב' • פסוק ט' |
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יד • טו • יח • יט • כא • כב • כג • כד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיַּצְמַ֞ח יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כׇּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע׃
רש"י
"וַיַּצְמַח" - לענין הַגָּן הכתוב מדבר
"בְּתוֹךְ הַגָּן" - באמצע הגן
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיַּצְמַח – לְעִנְיַן הַגָּן הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
בְּתוֹךְ הַגָּן – בְּאֶמְצַע הַגָּן.
מפרשי רש"י
[כו] לענין הגן הכתוב מדבר. שאין לומר לענין שאר עצי האדמה, דמאי ענין זה לכאן, שהרי אין הכתוב מדבר כלל מעצי האדמה אלא מעצי הגן, אלא על כרחך בעצי הגן הכתוב מדבר: [כז] בתוך הגן באמצע הגן. דאין לומר כמשמעו, שגם שאר עצי גן הם בגן, אלא רוצה לומר באמצע הגן. ואין להקשות דכאן משמע שעץ החיים הוא בתוך הגן באמצע הגן, ואילו לקמן משמע שעץ הדעת הוא באמצע הגן, כדכתיב (ר' ג, ג) "ומפרי העץ אשר בתוך הגן לא נאכל", במדרש אמרו דעץ החיים ועץ הדעת עיקר אחד להם, והעיקר של שניהם היה בתוך הגן - באמצע הגן:
ויצמח. לעניין הגן הכתוב מדבר —
- הרא״ם פירש מה שפירש גם הרב גור אריה. אבל לפי פירושם היה לו לרש״י ז״ל לומר זה על מן האדמה מן הנן, כלומר: לא רוצה לומר מכל האדמה אלא מן הגן לבדו. דמה קשה לו על ויצמח, שפירש עליו זה? לכך נראה לי דקשה לרש״י, ויצמח למה לי שנית? הרי כבר כתב "ויטע י״י" וגו׳ (פס' ח), שעל כרחך פירושו "נטע"; והאיך נטע? על ידי שהצמיח שם, לא כדרך הנוטעים המביאים ממקום אחר; דמהיכן הביאם? ואם כן ויצמח השנית למה לי? לכך פירש: לעניין הגן מדבר, כלומר: לא בא הכתוב להודיע הויית הצמיחה, אלא בא להודיע מהות עניין הצמיחה האמורה למעלה שהיתה בגן; ואומר שהיה עץ נחמד למראה וגו׳. אלא שיש לפקפק ולומר, דשמא פירוש ויטע רוצה לומר עירוב הד׳ יסודות שיהיו חומרן מוכנים לקבל צורות האילנות, זהו נטיעתם; ואחד כך כשקבלו הצורה ויצאו לפועל קראו צמיחה, ואמר ויצמח וגו׳.
- ויש לפרש פירוש אחר, דקשה לרש״י: ויצמח, והא כתיב למעלה: "וכל שיח השדה וגו׳ כי לא המטיר, ואד יעלה", לצורך בריאת אדם; ואם כן, מהיכן יצמח? שהרי עדיין לא המטיר. לכך פירש: לעניין הגן כו׳, כלומר, הגן הצמיח בלא מטר, אבל שאר כל שיח השדה שחוץ לגן לא היו בעולם עדיין כי לא המטיר, דו״ק, נ״ל עיקר:
בתוך הגן. באמצע הגן —
- ופירושו רוצה לומר, באמצע הגן היה עץ החיים.
וכתב רא״ם:
- וליכא למימר שבתוך הגן הוא פירוש דמן האדמה, דאם כן 'מן הגן' מבעי לי, ע״כ.
ולא ידעתי למה לא נאמר דבתוך הגן קאי למעלה על מן האדמה, והוא כאילו אמר: 'מן האדמה שבתוך הגן,' כי מן האדמה כלל ובתוך הגן פרט, מאיזה אדמה אמרתי? מן האדמה שבתוך הגן.
- והגור אריה אמר ז״ל דאין לומר כמשמעו, שגם שאר עצי הגן הם בגן, עכ״ל. גם לדידיה יש להקשות, דשמא אין הכי נמי וקאי על כולם, על עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים, על כולם אמר שנבראו מן האדמה שבתוך הגן? לכך נ״ל שלא מכח ייתורא פירש רש״י כן, אלא משום שנכתב "בתוך הגן" בין "עץ החיים" ובין "עץ הדעת", שאם היה פירושו 'שבתוך הגן' – היה לו לכותבו אחר "עץ הדעת טוב ורע", שגם הוא היה בתוך הגן, כמו שכתב בפירוש לקמן. או היה לו לכתוב בתוך הגן מיד אחר "מן האדמה". וכיון שכתבו אחר "עץ החיים" וקודם "עץ הדעת טוב ורע", שמע מינה דבא ללמד שעץ החיים היה ממש באמצע הגן: