מפרשי רש"י על בראשית א ו
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק א' • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • כ • כא • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃
רש"י
"יְהִי רָקִיעַ" - יתחזק הרקיע שאע"פ שנבראו שמים ביום הראשון עדיין לחים היו וקרשו בשני מגערת הקב"ה באומרו יהי רקיע וז"ש (איוב כו יא) עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ כל יום ראשון ובשני וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ כאדם שמשתומם ועומד מגערת המאיים עליו
"בְּתוֹךְ הַמָּיִם" - באמצע המים שיש הפרש בין מים העליונים לרקיע כמו בין הרקיע למים שעל הארץ הא למדת שהם תלוים במאמרו של מלך
רש"י מנוקד ומעוצב
יְהִי רָקִיעַ – יֶחֱזַק הָרָקִיעַ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּבְרְאוּ שָׁמַיִם בְּיוֹם רִאשׁוֹן עֲדַיִין לַחִים הָיוּ, וְקָרְשׁוּ בַּשֵּׁנִי מִגַּעֲרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאָמְרוֹ "יְהִי רָקִיעַ". וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב (איוב כו,יא): "עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ" – כָּל יוֹם רִאשׁוֹן; וּבְשֵׁנִי "וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ" (שם), כְּאָדָם שֶׁמִּשְׁתּוֹמֵם וְעוֹמֵד מִגַּעֲרַת הַמְאַיֵּם עָלָיו.
בְּתוֹךְ הַמָּיִם – בְּאֶמְצַע הַמַּיִם. שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לָרָקִיעַ כְּמוֹ בֵּין הָרָקִיעַ לַמַּיִם שֶׁעַל הָאָרֶץ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהֵם תְּלוּיִם בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ.
מפרשי רש"י
[כג] בתוך המים באמצע המים. שאין לפרש "בתוך המים" כמו "ובני ישראל הלכו בתוך הים" (ר' שמות יד, כט), שאין הכונה שם שהיו באמצע הים ממש, דהכא על כרחך צריך לפרש 'באמצע המים', דהתם שייך לומר "בתוך הים" לפי שהלכו בים עצמו שייך לומר 'תוך', אבל כאן שלא היה הרקיע בתוך המים עצמם, שהרי יש הפרש גדול בין המים שעל הרקיע ובין הרקיע (רש"י פסוק ז), ולא שייך לומר "בתוך המים", אלא על כרחך האי "בתוך" רוצה לומר באמצע המים, והשתא כתב שפיר "יהי רקיע בתוך המים", כי לשון "תוך" פירושו שהוא בנתיים. ובמקום שהוא בא על שהוא תוך עיקר הדבר, כמו "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים" פירושו גם כן בנתיים, והיינו שהיה הים סביב להם והם בנתיים. אבל כאן שלא נוכל לומר שהיו המים סביב הרקיע, אין לפרש רק שהיה באמצע המים, ולכך אתא שפיר. וזהו שאמרו בב"ר (ד, ג) "יהי רקיע בתוך המים", 'בניים ובנתיים' עד כאן. הרי לך שרז"ל מפרשים לשון "תוך" 'בניים ובנתיים', ומטעם זה סבירא להו שהרקיע היה באמצע המים: ואם תאמר מנא ליה לומר שלא היה הרקיע תוך המים ממש, שמא תוך המים ממש היו, והשתא נוכל לומר דלא היה הרקיע באמצע, יש לומר מדכתיב בסמוך (פסוק ז) "מעל הרקיע" כדבסמוך (רש"י שם). והשתא אתיא שפיר דהוצרך למכתב "מעל הרקיע", דלא למדנו מן "בתוך המים" שהם תלוים באויר, רק מן "מעל הרקיע", ומן "בתוך המים" ילפינן דהרקיע באמצע. אי נמי, דיש לומר דעל כרחך "בתוך המים" פירושו באמצע המים, דאי כמשמעו - והלא אף ביום הראשון היה הרקיע תוך המים, שלא באו המים ביום השני על הרקיע, ואם כן למה אמר ביום השני "יהי רקיע בתוך המים", אלא פירושו 'באמצע המים', וזה היה ביום השני, כי ביום הראשון לא היה עדיין הבדלה, ונכון הוא. ולפי פירוש זה אין להקשות כיון דלמדנו שהם תלוים באויר מדכתיב "בתוך המים", אם כן למה צריך למכתב "מעל לרקיע", דכיון דהמים היו באויר - לא סגי למכתב 'על הרקיע', דהא אין המים על הרקיע. ורש"י לא הוצרך לדקדק מן "מעל לרקיע" שהם תלוים באויר, שהרי כבר ילפינן מן "בתוך המים", אלא שלא תאמר כי משמעות "מעל הרקיע" שהם נתונים על הרקיע ממש, לכך אמר שאין זה כן, דלא נאמר 'על הרקיע' אלא "מעל":
בתוך המים באמצע המים —
- לשון הגור אריה:
- שאין לפרש "בתוך המים", כמו "ובני ישראל הלכו... בתוך הים", שאין הכוונה שם שהיו באמצע הים ממש. דהכא על כרחך צריך לפרש באמצע המים. דהתם שייך לומר בתוך הים, לפי שהלכו בים עצמו שייך לומר תוך; אבל כאן, שלא היה הרקיע בתוך המים עצמן, שהרי יש הפרש גדול בין המים שעל הרקיע ובין הרקיע, ולא שייך לומר בתוך המים, אלא על כרחך לומר האי "בתוך" – רוצה לומר באמצע המים, עד כאן לשונו.
- ואני אומר שאינו מוכרח, דהא גבי "בני ישראל הלכו בתוך הים" על כרחך שאין רצונו לומר שהלכו בתוך המים, שנגעו בהם המים כאדם ההולך בתוך הנהר, או בתוך גיגית מלאה מים, והמים מקיפין כל סביביו ונוגעין בו עד שמלחלח את בגדיו ומרטיבין מן המים; שהרי כתיב: "והמים להם חומה" וגומר, והם הלכו ביבשה. אלא ש"בתוך" רוצה לומר שהלכו בין חומות המים, והמים היו להם כמחיצות מכל צדדיהם, אף על פי שהיה הפרש אויר בינם ובין המים והם הלכו בתווך. אלא שיכול להיות שהיו קרובים לצד אחד יותר מן הצד השני, ולא הלכו באמצע החומות ממש. אם כן הכא נמי, נימא שהיה הרקיע בתוך המים, ויש הפרש בין אויר הרקיע ובין המים והמים תלויים באויר, אבל אינם באמצע ממש שנאמר שיש הפרש בין המים העליונים לרקיע כמו בין המים התחתונים, אלא שנאמר שהרקיע הוא קרוב לחלק אחד מן המים יותר מלחלק השני, אף על פי שנלמד שהמים העליונים תלויין באויר, מכל מקום שייך גם כן לומר תוך המים כמו התם גבי בני ישראל הלכו בתוך הים וגומר, ומנא ליה לרש"י לפרש שהיו באמצע כו'?
- וכתב הרא"ם: ולא מפני שמלת "תוך" מורה על זה כו'; אבל הוא על פי האגדה של בראשית רבה כו'.
- ויש לדקדק על האגדה גופא מנא לה הא. ונראה לי דהכי פירושו והוא כוונת רש"י גם כן. וזה, שאם היה פירוש "יהי רקיע" – יתהווה הרקיע, היה פירוש "בתוך המים" כמשמעו בכל מקום, שיורה לנו מקום מצב הוייתו. אבל רש"י אזיל לטעמיה שמפרש "יהי רקיע" – יתחזק הרקיע, משמע דסבירא ליה דביום ראשון נברא וכמו שהוא דעת רב בהגדה זו. וסבירא ליה גם כן לרש"י שרקיע הזה הוא מן הגלגלים, והם השמים הנזכרים ביום ראשון. לפיכך קשה לו לרש"י, גם לרב בהגדה, כיון ד"יהי רקיע" פירושו יתחזק הרקיע, אם כן "בתוך המים" למה לי? מה צריך להראות לנו כאן מקום מצב השמים? שהרי כל עיקר תכלית המאמר הזה לא היה אלא להחזיק הרקיע במצבו שהיה כבר בכל מקום שהוא. ואם להראות לנו מצבו בא, היה לו להראותו במקום אחר, שאין זה מקומו; שאין הכוונה לא שיתחזק הרקיע. ואין לומר שפירושו יתחזק הרקיע, ואיזה רקיע? אותו שבתוך המים; שהרי אין כאן רקיע אחר. לכך פירש ואמר: "באמצע המים", כלומר: על כרחך "בתוך המים" בא ללמדנו שההתחזקות הזה יהיה באמצע המים.
- והכי פירושו, כי בעוד שהיו מרופפים היו עבים וספוגיים, והיו גם כן בין מים עליונים למים תחתונים, ומגערת מאמר "יהי רקיע" נקרשו ונקמטו ונתחזקו ונעשו קלושים כשטח דק כראי מוצק, ככל דבר שהוא רופף שהוא עב ורך וספוגיי, וכשיתייבש יתחזק ונעשה דק, כן היה ענין הרקיע. והודיע לנו הכתוב, שהצווי היה שאותו ההתחזקות והקלישות יהיה ממש באמצע המים, כלומר שיתייבש ויקמט הרקיע הרפוף ויקלש עד שבאמצע המים ישאר דק וחזק כראי מוצק באמצע המים ממש; דאם לא כן, "בתוך המים" למה לי? כבר היו גם כן בתוך המים, רצוני לומר ביניהם. וזהו פירוש דעת ר' חנינא בהגדה זו, שאמר: אש של מעלה יצאה וליחכה פני הרקיע כו'.
- ואפשר לומר שמתחילה, בעוד היות הרקיע עב ורופף, היו המים העליונים מונחים על גבנוניתו ממש; ואחר כך כשנקרש ונקלש, אם לא היה המאמר הקדוש "מעל הרקיע", היו כטבעם יורדין עמו בעת קלישותו עד לאמצע ממקום שהיו המים כבר. ולכך כתב אחר כך "מעל הרקיע", ללמד שנשארו תלויין באויר במאמרו של מקום ברוך הוא. וכיון דילפינן ממלת "מעל" שנשארו באויר, הסברא נותנת שנשארו במקומם הראשון. וכבר אמרנו דב"מתוך" ילפינן שהרקיע נתקרש ונקלש באמצע המים, אם כן ממילא שמעינן שיש הפרש בין מים העליונים כו'. ומתרוייהו נלמוד, מ"בתוך" ומ"מעל", דתרוייהו מצרך צריכי. דאי מ"בתוך" לחוד, הוה אמרינן שהקלישות היה באמצע מקומן הראשון ממש, אבל המים ירדו עמהם בעת קלישות הרקיע ונשארו מונחין עליו. ואי מ"מעל" לא הוה ידעינן שהם באמצע, אף על פי שהיינו שומעים שהם תלויין באויר.
- והשתא אתי שפיר מה שכתב רש"י גבי פי' "מעל לרקיע" כו', ומפני מה לא נאמר כי טוב בשני בוי"ו העיטוף, שכוונתו לומר: הואיל ונעשית ביום שני בריאה חשובה כזאת, שנתלו המים באויר במאמרו של מלך, אם כן היה לו לומר "כי טוב" ביום שני. דבשלמא אם לא היה נעשה בו רק התחזקות הרקיע, אין זה מעשה בריאה חשובה ואין ראוי לומר עליה "כי טוב"; אבל על תליית המים באויר שהוא כנגד הטבע והוא בריאה מעולה, היה ראוי לומר עליה "כי טוב", לכך מקשה רש"י: ומפני מה לא נאמר כי טוב בשני? ומשני: אף על פי כן, הואיל ולא נגמרה מלאכת המים בשני, אין ראוי לומר עליהם "כי טוב".
- וכן כתב גם כן הרב האריה, אלא דלדידיה לא תירץ כלום, שהרי תשאר הקושיא שהיה לו לרש"י לכתוב האי ומפני כו' למעלה גבי "בתוך המים", דהא לדידיה מיניה נמי שמעינן שהמים תלויין באויר במאמרו של מלך כמו ממלת "מעל". אבל לדידי הוא מיושב, דהא ממלת "בתוך" לא שמעינן מידי שהם תלויין באויר, שהרי אפשר לומר שיקדו עם קלישת הרקיע ונשארו מונחין עליו כמו שהיו בראשונה, אלא ממלת "מעל" שמעינן שתלויין באויר; לכך כתב ומפני כו' גבי "מעל לרקיע". ומה שכתב רש"י גבי "בתוך" כו' הא למדת כו' – סמך על מלת "מעל", דתרוייהו צריכי כדפרישית.
- אי נמי יש לומר, ממלת "בתוך", שהוא מיותר כמו שאמרנו, שמעינן הכל, שהן תלויין במאמרו ושהם באמצעו ממש; וממלת "מעל" לא ילפינן מידי. אלא שהוצרך לכתוב כך גבי "מעל", מפני שהאמת כן הוא שתלויין במאמר כו'; ואם היה כתוב 'על' – לא היה הלשון אמת, ד"על" משמע עליו ממש. ולפי זה אפשר לומר שלכך כתב רש"י וי"ו העיטוף גבי ומפני כו', דבלא "מעל" היינו יכולין לומר: לכך לא נאמר "כי טוב" בשני, שאף על פי שהציווי היה "בתוך המים" והיה כולל שיתלו המים באויר, שמא המים לא עשו הציווי, כמו שמצינו בארץ ב "עץ פרי" וגו', וירדו עם קלישת הרקיע ולא נשארו באויר, או לא הבינוהו, שהרי אפשר לומר שציווי "בתוך" לא קאי אלא ארקיע לבדו אבל לא עליהם. אבל עכשיו דכתיב "מעל" במעשה, אם כן שמע מינה שגם הם הבינו הציווי וקיימוהו; אם כן למה לא נאמר "כי טוב בשני"? כו'.
יריעות שלמה (מהרש"ל)
• לפירוש "יריעות שלמה (מהרש"ל)" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
בד"ה שאף על פי כו' ברא את נ"ב אין צורך לפי מה שפרשתי לעיל מהרש"ל:
בד"ה בתוך המים כו' איננו באמצע כו' נ"ב ואני אומר לשם נמי היו באמצע דאל'כ היו יורדין עד התהום והיו מאריכין בהילוכן זמן רב ודוק ומה שלא פירש התרגום באמצע הים דא"כ הוי משמע אמצעית הים בשטח ארכו ורחבו ודוק מהרש"ל: