מפרשי רש"י על בראשית א ד
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק א' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • כ • כא • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃
רש"י
"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל" – אף בזה אנו צריכים לדברי אגדה: ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים, והבדילו לצדיקים לעתיד לבא.
ולפי פשוטו, כך פרשהו: ראהו כִּי טוֹב, ואין נאה לו ולחשך שיהיו משתמשין בערבוביא, וקבע לזה תחומו ביום, ולזה תחומו בלילה.
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל – אַף בָּזֶה אָנוּ צְרִיכִין לְדִבְרֵי אַגָּדָה: רָאָהוּ שֶׁאֵינוֹ כְדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ רְשָׁעִים, וְהִבְדִּילוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. (על-פי בבלי חגיגה, דף יב עמ' א)
וּלְפִי פְשׁוּטוֹ כָּךְ פָּרְשֵׁהוּ: רָאָהוּ כִּי טוֹב, וְאֵין נָאֶה לוֹ וְלַחֹשֶׁךְ שֶׁיִּהְיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָא, וְקָבַע לָזֶה תְּחוּמוֹ בַּיּוֹם וְלָזֶה תְּחוּמוֹ בַּלַּיְלָה.
מפרשי רש"י
[כ] אף בזה אנו צריכין לדברי אגדה. פירוש שדרך הכתוב לכתוב "וירא אלקים כי טוב" אחר גמר מעשה, וכאן כתיב "וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל", ומשמע בשביל שראה הקב"ה שהוא טוב - "ויבדל", וקשה איך תלה ענין ההבדלה במה שהוא ראה שהוא טוב, ולפיכך אנו צריכין למדרש (חגיגה דף יב.) ש'ראהו שאינו כדאי וכו, והשתא אתי שפיר "וירא אלקים את האור כי טוב" ואינו נאה וכו', והבדילו. ועוד דלא לכתוב "האור כי טוב", רק 'וירא אלקים כי טוב', כמו שכתב בשאר הימים (פסוקים י, יב, יח וכו'), אלא "וירא אלקים את האור כי טוב" ואינו כדאי לרשעים שישתמשו באור וגנזו. ולפי פשוטו כתב "וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל", שראה שהוא טוב, ואינו נאה לו לחושך להשתמש בערבוביא: [כא] ראוהו שאינו כדאי וכו'. ואם תאמר הלא כתיב (ר' במדבר כג, יט) "כי לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם" (קושית הרמב"ן), ויראה דודאי לא שינוי היה, אלא שהכתוב מגיד למה נגנז האור הראשון, ואמר מפני שהקב"ה ראה שאינו כדאי לעולם הזה מפני הרשעים. ואין להקשות אחר שידע שהאור שיברא אינו כדאי לעולם הזה, אם כן למה בראו בששת ימי בראשית, שיש לומר שכל דבר - אף מה שיהיה לעתיד - הכל נברא בששת ימי בראשית, "ואין חדש תחת השמש" (ר' קהלת א, ט). וכן דרשו בב"ר (יב, י) שאף עולם הבא נברא בששת ימי בראשית, שהרי כתיב (ישעיהו כ"ו, ד') "כי ביה ה' צור עולמים", מטעם (קהלת א', ט') ש"אין חדש תחת השמש":
צריכין לדברי אגדה – דלפי פשוטו של מקרא משמע דבתחילה היו מעורבין יחד, דלשון הבדלה שייך בדבר המעורב יחד; וזה אי אפשר, כיוון שיש אור – אין חושך, דאור וחושך אינם אלא קניין והעדר, ואי אפשר חיבורם יחד בעת מן העיתים.
דקשה, דאיך אפשר לפרש שקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה וכו'? והלא לא נעשה ההבדלה עד יום רביעי, דכתיב ביה: "להבדיל בין היום ובין הלילה" (פסוק יד)! לכך צריכין אנו לדברי אגדה. (נחלת יעקב).
והבדילו לצדיקים – לצדיק שהוא "טוב", לכך "ויבדל". רצונו לומר, כדי שיהיה הפרש בין הצדיק שהוא אור, ובין הרשע שהוא חושך.
משתמשים בערבוביא – רוצה לומר, במדינה זו יש אור, ובמדינה זו יש חושך. או רוצה לומר, לפי שעות, כגון שעה אחת יום, ושתי שעות לילה, ואחר כך להיפך, היינו ערבוביא. אבל אין לפרש בפעם אחת ממש, דזה אי אפשר כדפרישית לעיל (ד"ה צריכין לדברי אגדה). ואם כן, יהיה פירוש "ויבדל" – הבדיל זמנם, לזה תחומו ביום, ולזה תחומו בלילה.