מלבי"ם על צפניה ג יט
<< | מלבי"ם על צפניה • פרק ג' • פסוק י"ט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הִנְנִ֥י עֹשֶׂ֛ה אֶת־כׇּל־מְעַנַּ֖יִךְ בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֶת־הַצֹּלֵעָ֗ה וְהַנִּדָּחָה֙ אֲקַבֵּ֔ץ וְשַׂמְתִּים֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְשֵׁ֔ם בְּכׇל־הָאָ֖רֶץ בׇּשְׁתָּֽם׃
"הנני עושה (לחרפה) את כל מעניך", אלה שענו אותך ביסורים להעבירך מן הדת, אני עושה בם נקמות "והושעתי את הצולעה" הם שמעדה רגלם באמונה והיא צולעת על ירכה, "והנדחה", ישראל שעמדו באמונתם וגרשו אותם מן הארץ ונפזרו לארבע רוחות "אקבץ" אותם, "ושמתים לתהלה בשתם" אמונתם שהיתה תחלה להם לבושת ונשאו עליה חרפה תהיה לתהלה ולשם:
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על צפניה · ג יט · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.