מלבי"ם על צפניה ג ד
<< | מלבי"ם על צפניה • פרק ג' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
נְבִיאֶ֙יהָ֙ פֹּֽחֲזִ֔ים אַנְשֵׁ֖י בֹּֽגְד֑וֹת כֹּהֲנֶ֙יהָ֙ חִלְּלוּ־קֹ֔דֶשׁ חָמְס֖וּ תּוֹרָֽה׃
"נביאיה", הם "פוחזים" וריקים, והם "אנשי בוגדות" הם אנשים לנשים הבוגדות בבעליהן ומזנות עמהם, "וכהניה", שעליהם מוטל לשמור את המקדש וקדשיו.
"הם חללו קדש", וגם תחת שעליהם מוטל ההוראה, הם "חמסו תורה":
ביאור המילות
"פחזים". כמו אנשים רקים ופוחזים קלי הדעת, "בגדות", שם תואר לנקבה:
"ואנשי". כמו המבלעדי אנשינו עשינו (ירמיה מ"ד), אשר געלי אנשיהן (יחזקאל ט"ז מ"ז) איש האשה, אנשים של נשים בוגדות:
<< · מלבי"ם על צפניה · ג ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.