מלבי"ם על צפניה ג ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | מלבי"ם על צפניהפרק ג' • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


צפניה ג', ז':

אָמַ֜רְתִּי אַךְ־תִּֽירְאִ֤י אוֹתִי֙ תִּקְחִ֣י מוּסָ֔ר וְלֹֽא־יִכָּרֵ֣ת מְעוֹנָ֔הּ כֹּ֥ל אֲשֶׁר־פָּקַ֖דְתִּי עָלֶ֑יהָ אָכֵן֙ הִשְׁכִּ֣ימוּ הִשְׁחִ֔יתוּ כֹּ֖ל עֲלִילוֹתָֽם׃



"אמרתי", ובזה חשבתי שעי"כ תיראו אותי יראת הרוממות שתראו גבורתי, או עכ"פ "תקחו מוסר" לירא יראת העונש בל אחריב ארצכם ג"כ, והמאמרים מקבילים, "אמרתי אך תיראי אותי ולא יכרת מעונה", שע"י יראת הרוממות לא יחרב המעון והמקדש ששם שכינתי בתוככם, "תקחו מוסר כל אשר פקדתי עליה", שתתיראו מן העונשים והיעודים הרעים אשר פקדתי עליה על עיר ירושלים, "אכן" כ"ז לא הועיל, כי כבר "השכימו השחיתו כל עלילותם", שכבר השחיתו עלילותיהם טרם שעשיתי כל זאת, וא"א עוד שיטיבו מעשיהם אחר שהם נשחתים מכבר עד שא"א עוד לתקנם:

ביאור המילות

"תיראי אותי". התבאר אצלי (התו"ה קדושים סי' ד' ובכ"מ) שירא שאחריו את היא יראת הרוממות, ומוסר היא מפני יראת העונש והיסורים כמ"ש בכ"מ:

"מעונה". במפיק, מעון העיר שמדבר בה, כמ"ש העיר היונה, ומבואר אצלי שרוב שם מעון (כשאינו מציין מעון החיות וטורפי טרף) בא על מעון הרוחני, ועל הבהמ"ק ששם מעון השכינה, השקיפה ממעון קדשך. אהבתי מעון ביתך, ובזה תבין מ"ש בפירושי:

 


<< · מלבי"ם על צפניה · ג ז · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.