לדלג לתוכן

מלבי"ם על משלי כ א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק כ' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ', א':

לֵ֣ץ הַ֭יַּיִן הֹמֶ֣ה שֵׁכָ֑ר
  וְכׇל־שֹׁ֥גֶה בּ֗֝וֹ לֹ֣א יֶחְכָּֽם׃



(משלי כ א): "לץ היין" - הלץ הוא המתלוצץ על חוקי החכמה, כי חוקי החכמה צריך לקבלם באמונה ובישרת לב אחר שאין עליהם מופת, ומלמד כי גם מי שקיבל חוקי החכמה, אם "שוגה ביין - לא יחכם", כי "היין הוא לץ", מתלוצץ על חוקי החכמה, באשר הוא ימשול על הלב וציוריו לסור מדרך החכמה אל ההוללות, והכל נדמה עליו כמישור.

והנה, הלץ מתלוצץ רק על החכמה, לא על הדעת; אבל "השכר הומה", אינו מתלוצץ בדעת כלל, רק בהמיה, כי אז כבר בטל שכלו ונעשה כבעלי-חיים הומים בלי דעת.

ביאור המילות

  • "שכר" - הוא יין ישן המשכר.
  • "שוגה בו" - כמו (משלי ה יט): "באהבתה תשגה תמיד".