מלבי"ם על משלי כ ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"כבוד לאיש שבת מריב", מי שבא לריב על שחרפו אותו, לא יחשוב לו לכבוד, אם במה שע"י הריב יחרפוהו יותר ולא ישיג התכלית, אם במה שזה בעצמו שמקפיד על החירוף מורה שיש בהחירוף ממש, ויותר "יהיה לו כבוד אם ישב מריב", אם במה שמראה שאינו מקפיד, כמ"ש יחסותא דבבלאי שתיקותא, אם במה שישמר מחרפה כמ"ש אל תצא לריב מהר פן מה תעשה באחריתה וכו', וזה מחקי החכמה לעצור בכעסו, אבל "האויל" המסתפק בחקי החכמה לא יוכל לעצור ברוחו, ומדותיו הפחותים "מתגלים" תיכף, כמ"ש אויל ביום יודע כעסו (י"ב ט"ז):


ביאור המילות

"יתגלע". בעי"ן בא על התגלות מדה פחותה:

 

<< · מלבי"ם על משלי · כ ג · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.