מלבי"ם על משלי כ יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק כ' • פסוק י"ט | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ', י"ט:

גּֽוֹלֶה־סּ֭וֹד הוֹלֵ֣ךְ רָכִ֑יל
  וּלְפֹתֶ֥ה שְׂ֝פָתָ֗יו לֹ֣א תִתְעָרָֽב׃



"גולה סוד הולך רכיל ולפותה שפתיו לא תתערב", שאחר שעקר היא העצה והוא תתקלקל ע"י גילוי הסוד, צריך לשמור מאד מן הרגילים לגלות הסוד, והם שלשה,

  • א) מי שבטבעו "גולה סוד" ואינו נאמן רוח,
  • ב) מי שהוא "הולך רכיל", שג"כ דרכו לגלות סוד ע"י רכילותו,
  • ג) "<פותה שפתיו", שמדבר דברי פתיות בשפתיו ומתוך הרגלו להרבות דברים לא ישמור סודותיו מפתיותו, "עם כל אלה לא תתערב", כי על ידם תתקלקל עצתך:

ביאור המילות

"גולה". למ"ד "ולפותה" מוסב על כולם, לגולה סוד ולהולך רכיל ולפתה, שהוא פתי בשפתים לדבר דברי פתיות, וי"מ מרחיב שפתיו מענין יפת אלהים ליפת:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.