מלבי"ם על משלי כ כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק כ' • פסוק כ"ה | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ', כ"ה:

מוֹקֵ֣שׁ אָ֭דָם יָ֣לַע קֹ֑דֶשׁ
  וְאַחַ֖ר נְדָרִ֣ים לְבַקֵּֽר׃



"מוקש אדם ילע קדש", בין המוקשים שהאדם ילכד בהם בפח, הוא פשע שפתים, וכמ"ש בפשע שפתים מוקש רע, וצריך שהאדם ישמור שפתיו מהכין לו מוקש, ואחד מן המוקשים הוא אם "ילע קדש", אם ימהר להקדיש מבלי יתבונן היטב, וכן אדם "שיבקר אחר נדרים" ומרבה לנדור, שבקל יכשל, אם בהקדש שימעול בו, ואם בנדרו שיאחר אותו:

ביאור המילות

"ילע". שרשו לוע. ובא על הדבור במרוצה מבלי שום לב כמ"ש (ישעיה נ') על לדעת לעות.

"ואחר נדרים". שיבקר ויחקור לנדור נדרים, ויל"פ מלת אחר מלשון לא תאחר לשלמו, האיחור של נדרים צריך לבקר ולדקדק ע"ז:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.