מלבי"ם על משלי יז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(משלי יז ה): "לועג לרש חרף עושהו, שמח לאיד לא ינקה" - כבר כתבנו בפסוק "עושק דל חרף עושהו", שהעושה הדל ובראו, בוודאי הכין לו פרנסתו, והעושקו מחרף עושהו שבראו לבטלה. ופה הוסיף, שגם ה"לועג לרש" מפני שהוא חלוש כוח, ואין לו מחיית ידו, "חרף עושהו", שוודאי כיוון בו תכלית טוב, ואין דבר מבריותיו יונח ביד המקרה.

ויש שבא בדרך לעג, ויש שבא בדרך נקמה מפני שהיה שונאו, אומר:

  • מי שבא בדרך לעג - "חרף עושהו",
  • ומי ש"שמח לאיד" בדרך נקמה, "לא יינקה" מעונש, כמו שנאמר (משלי כד יז): "בנפול אויבך אל תשמח וכו'".

 

<< · מלבי"ם על משלי · יז · ה · >>