לדלג לתוכן

מלבי"ם על משלי יז ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק י"ז • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ז, ו':

עֲטֶ֣רֶת זְ֭קֵנִים בְּנֵ֣י בָנִ֑ים
  וְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם׃



"עטרת זקנים בני בנים", האדם קיים באיש מצד נפשו, וקיים במין מצד גופו, ומצד שהוא קיים במין מתעטרים הזקנים בבני בנים, שהגם שהזקנה היא העדות שקרוב לחלוף מן העולם, ישארו בני בניו תמורתו, "והבנים יתפארו בזכות אבותם" שבזה הם קיימים באיש וצדקתם עומדת לבניהם אחריהם:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.